מיובש לפריחה – כיצד הגלות מעוררת את הכוחות הכמוסים ביהודי?
איך רוב הצרות ההיסטוריות של עם ישראל נולדו ממחלוקת לשם שמים?
מעבר לגבולות הנוחות: איך מחוללים שינוי אמיתי?
לחלום בגדול, לעשות בקטן – מדריך מעשי לשינוי בחודש אלול
הבנת השכר על מצוות: בין העולם הזה לעולם הבא
מיובש לפריחה – כיצד הגלות מעוררת את הכוחות הכמוסים ביהודי?
איך רוב הצרות ההיסטוריות של עם ישראל נולדו ממחלוקת לשם שמים?
התשובה הבונה מול התשובה הבוכה – למה העתיד קודם לעבר?
לאה אמנו ודינה בתה – הסוד של יוצרים שמשנים את העולם
כוח התשובה למחוק את העבר ולכתוב היסטוריה מחדש
מעבר לענישה: הבנת התפקיד המתקן והמשקם של העונש בראי היהדות
הגעתו של יתרו והכרתו בגדולת ה' היוותה הכנה הכרחית למתן תורה
הבנת מורכבות הנפש האנושית וכוח הבחירה
מבט חדש על חולשות וקשיים כביטוי לפוטנציאל בלתי ממומש
התמודדות עם תאוות גשמיות דרך לימוד תורה
מעבר לגבולות הנוחות: איך מחוללים שינוי אמיתי?
לחלום בגדול, לעשות בקטן – מדריך מעשי לשינוי בחודש אלול
הבנת השכר על מצוות: בין העולם הזה לעולם הבא
הכנה לראש השנה: מה לעשות כדי לזכות בשנה טובה
האם קללות הן באמת קללות? מבט חסידי על פרשת התוכחה
מסוכות המדבר לסוכת האמונה – כיצד הארעיות מלמדת אותנו על קביעות אמיתית?
מה הם התנאים להכתרת מלך? כיצד נראים התקיעות ממעוף המלאך? מהי מדת ה"התנשאות"? ואיך ממליכים את השם בפועל?
איך אפשר להגיע "השמימה" בעבודת השם? איך מפתחים תקשורת אישית עם הקדוש ברוך הוא? והאם אני, 'היהודי הקטן', יכול בכלל לקיים ברית עם אלוקים?
מה הגורם האמיתי לוורקהוליזם והתמכרויות? ומה הדרך להיחלץ מהם? כיצד ניתן 'לקלוט' קולות והשפעות מהחלל החיצון? ואיך מכוונים את ה'אנטנה' הזו למקומות הנכונים?
מאיפה וכיצד ניתן ’לקבץ‘ את היהודי ה‘נדח‘? האם קיבוץ גלויות היא משימה אלוקית, או אנושית? ומהו הכוח המיוחד של חודש אלול בסוגיית השיבה?
כיצד הריקודים בשמחת תורה מבטאים את הנקודה העמוקה ביותר של ראש השנה? ואיזו נקודת בסיס מוצאת ביטוי בכל מועדי ומצוות חודש תשרי?
הלכה תמוהה אודות מצב מורכב בהקרבת הקורבנות בבית המקדש, מתבררת כרלבנטית בעבורנו כיום ומלמדת כיצד לדבר עם היצר הרע בשתי השפות שהוא מבין.
משה רבינו נשלח להזהיר את פרעה על מכת הארבה המתקרבת. השאלות על המטרה של השליחות הזו מובילות אותנו למסר לחיים שלנו עצמנו: תמיד אפשר לתקן, אף פעם לא מאוחר לעלות על דרך המלך.
אחי יוסף נקלעים למצב ביש. שליט מצרים מאשים אותם בריגול. ברגעים הקשים הם מבינים כי הצרה הזו נחתה עליהם בגלל המעשה הנורא שלהם יותר מעשרים שנה קודם לכן: מכירת אחיהם יוסף. באותה שעה ראובן רואה לנכון ללמד אותם, וגם אותנו, איך עושים תשובה באמצע.
מרדכי היהודי היה מנהיג עם ישראל באחת משעותיו הקשות, בעת גזירת ההשמדה הנוראה של המן, והוא זכה להנהיג את העם לנס הישועה הגדול של פורים. נעקוב אחרי מרדכי היהודי, ונבין מה סוד ההתמודדות שלו בעת הצרה, מניין שואבים כוחות לתקווה ואמונה ואיך נחלצים מהצרה וזוכים לישועה.
הצפרדע מתה כי לא קפצה בזמן. לא הרגישה בסכנה כי התרגלה אליה בהדרגה. אבל מי שמרגיש מיד שמשהו לא בסדר ומגיב מיד – הוא נשאר בחיים ובריא.
מה הפוגע עובר? מה הוא מרגיש? איך אני יכול לעזור לו להיות גרסה טובה יותר של עצמו?
אף פעם לא מאוחר מדי לשינוי. כל אדם, בכל מצב, יכול להתחיל מחדש.
הבעיה העמוקה עם החטא היא לא רק מה שעשינו, אלא מה שהוא עשה לנו.
מדוע שעיר אחד נשחט במקדש והשני משתלח החוצה? ומהו אותו "עזאזל" מסתורי אליו משלחים את עוונותינו?
הקנאה היא מחלה משפחתית שעוברת מדור לדור, מקין ועד קורח ואולי עד היום. היא תמיד מתחילה מהשוואה לקרובים, תמיד מתעצמת בזמנים קשים, ותמיד – אבל תמיד – מובילה להרס. הדרך היחידה להתמודד איתה היא להכיר בה, להודות בה, ולהרהר תשובה לפני שמאוחר מדי.
לעולם לא מאוחר להשתנות. לעולם לא מאוחר לשוב בתשובה. לעולם לא מאוחר להגיע לידיעת התורה ולקרבת ה'. רבי אליעזר הוכיח את זה, והטור מזכיר לנו את זה בכל שנה מחדש.
לא להסתפק בחצי הודאה. לא לברוח עם תירוצים. להודות באמת, עד הסוף, בלי "אבל".
לא סתם אנשים נלחצים כששומעים את המילה "אלול". המושג "תשובה" מעלה אסוציאציות של מאבק, ייסורים, תעניות ומסירת כל הרווחים לצדקה.
קודם בונים עתיד חיובי ורק אחר כך חוזרים לטפל בכישלונות הישנים. קודם מקבלים החלטה נחושה להתחיל שנה של קבלת עול ורק אחר כך נכון לבקש סליחה על הכשלים שהתרחשו.
היהדות מבוססת על מבט קדימה ולא אחורה. המצווה המוטלת עלינו היא לעשות מכאן ואילך מה שצריך, אבל אין מצווה להתעסק עם האתמול. אין מצווה להישבר ממה שלא נעשה.
גם אם ניפול בגלות הנוראה ביותר, הקב"ה מצפה לנו. הוא יצר מנגנון כזה שגם אדם שבלע רעל ח"ו – יכול להקיא, וגם מי שנופל ל"ע ממגדל בגובה 15 קומות יכול לבלום את התעופה לפני ההתרסקות.
את העבר לא מתקנים בעזרת העבר, את העבר מתקנים בעזרת העתיד. אכן אי אפשר לשנות את העבר למפרע, אבל אפשר להעניק לו משמעות מחודשת. הרעיון הגדול של התשובה הוא "פרשנות". להעניק פרשנות מחודשת למה שכבר קרה ואז העבר מקבל גוון חדש.
התיקון לעניין בלתי רצוי הוא על ידי הוספת עניין רצוי. לא להוסיף עוד עניין בלתי רצוי כמו עצבות וייאוש, אלא לקחת את הכישלון ולהפוך אותו למנוף לעשייה טובה.
לקום ולברוח. להחליט שמחר יהיה אחרת. יוסף לא שקע ביגון איך זה קרה, כיצד נוצר מצב שכמעט נכנע, אלא קם וברח.
הדלת פתוחה. תמיד הייתה פתוחה ותמיד תישאר פתוחה. הקב"ה ממתין. לא נועל את הדלת. לא מוותר. לא מתייאש.
החטא אינו אתה. החטא הוא "רוח שטות" שנכנסה בך. משהו חיצוני, זר, לא שייך, שפלש לרגע ושיבש את השיקול.
ארבעים שנה חלפו מאז אותה כתבה אנטישמית. ארבעים שנה נשא העיתונאי את המשא על מצפונו. והנה, דווקא החטא של אז הפך למנוף לתיקון אדיר.
אדם שחוטא ואחר כך מוצא את הכוחות העילאיים לפרוש מהחטא, העשייה שלו תובעת יגיעה פי כמה מאשר מי שלא טעם חטא ואין בו רגישות אליו.
אחים שלא רבו לא יאהבו באמת. משפחה שלא עברה משבר לא תדע להעריך את עצמה. והחטא של מכירת יוסף, ככל שהיה נורא, היה חלק מהתהליך של בניית עם ישראל.
התשובה אינה מוחקת את המעשה. החורים אכן נשארים. אבל התשובה משנה את המשמעות של המעשה. היא קובעת רטרואקטיבית שהמעשה לא שיקף את רצון האדם האמיתי.
כשאדם מתחיל לשרת את ה', הוא צריך לעזוב את עצמו. לא לעזוב את המקום שבו הוא גר – אלא לעזוב את המקום שבו הוא נמצא נפשית. את הרצונות, את הרגשות, את ההגיון.
המפגש במצרים מוביל את האחים להכרה עמוקה בחטאם. דרך המקורות נראה כיצד התפתחה ההבנה שלהם, ומה מלמד אותנו וידויים על מהות התשובה האמיתית.
השם "ישמעאל" – ישמע אל – נשאר כביטוי לתקווה שהקב"ה שומע את תפילות הנדכאים ועונה להם, והוא שם ראוי שנשאו גדולי ישראל לאורך הדורות.
מכת הטחורים והעכברים; שירת הפרות נושאות הארון; טעמי המגיפה בבית שמש; כמות הנופלים במגיפה; שפיכת המים במעמד התשובה במיצפה.
בקשת דוד שה' יתן לו ניסיון; ההסבר לכך שדוד לא חטא; בחירת שלמה כממלא מקום דוד; ייעודה של בת שבע לדוד.
פיוס בת שבע, וההבטחה על מלכות שלמה; שליחת נתן להודיע חיבת ה' לשלמה; הכתר המיוחד שלקח דוד לשלל מעמון.
דברי הפיוס של אביגיל; תביעתה לתשמיש וסירובה; נבואותיה על מות נבל, נפילת שאול, מלכות דוד ומעשה בת שבע; בקשתה שדוד ישא אותה; עשרת הימים שהמתין ה' לנבל; מחלוקת שאול ודוד על תוקף נישואי מיכל.
ההתארגנות ב'בית המרחק'; המזמור שנשא דוד בשעת הבריחה; קבלת הדין באהבה; חששו של דוד מפני אחיתופל והתפילה למפלתו.
