בחלק הראשון של השיעור חקרנו את המשמעות של מצוות ספירת העומר: הבאנו את דברי ספרי הזוהר כי הספירה בנויה על בסיס של שבעה שבתות, וזאת כרמז להיטהרות האישה לבעלה לפני החתונה, וכך ספירת הימים היא היטהרות של יוצאי מצרים לקראת ההתאחדות עם הקב"ה במתן תורה.
העמקנו בכך יותר לפי דברי רבינו הזקן בתניא כי היציאה ממצרים התנהלה בחיפזון, במנוסה ובהלה, משום שהרע הפנימי שבישראל לא נעקר, הם לא חוו שינוי פנימי, ורק נמשכו ונשלפו ממצרים על ידי הקב"ה. ולכן תהליך ספירת העומר היא שלב השינוי והתיקון הפנימי בו יהודי מוציא את עצמו ממצרים וגואל את מחשבותיו, רגשותיו ותשוקותיו.
איך עושים את זה?
בשיעור שלפנינו נציג את השלב הראשון בדרך לשינוי פנימי. האמת היא שהשלב הראשוני הזה שייך יותר ליציאת מצרים עצמה מאשר לספירת העומר, אבל הבאנו אותו כאן כדי ליצור מבנה הגיוני ומסודר בראש.
מהלך השיעור:
- מצוות המצה ומשמעות החיפזון בפסח.
- הסתירה: מדוע מהללים את החיפזון שנחשב שלילי בדרך כלל.
- גישת רבינו הזקן: החיפזון משקף את מצבם הנפשי של בני ישראל.
- בריחה מהרע כשלב ראשון בתשובה, לפני תיקון מעמיק.
- השוואה בין עזיבת החטא בהלכה לבין יציאת מצרים בחיפזון
- יישום מעשי: כיצד לברוח מהרגלים שליליים לפני עיסוק בשינוי פנימי.
