באגרות קודש מופיעות שאלות קורעות לב שהפנו לרבי מליובאוויטש: "במה ששואל עוד פעם אודות המאורע [ששכח להניח תפילין]", "לכתבו אודות תיקון בנגע לשכחת תפילה", "במה שכותב אודות תיקון להלבנת פני חברו", "במה שכותב אודות תיקון לעוון הידוע", "כותבת שכאילו אין איך לתקן [לידת ילד בהעדר שמירת טהרת המשפחה]", "תיקון למי שילד ילד מאישה נוכרית".

נשים לב למכתבים האחרונים שצוטטו אשר מעלים מצוקה אודות אירועים שיצאו משליטת האדם. בלידת ילד בהעדר טהרת המשפחה או לידה מאישה נוכרית – הילד הוא מציאות חיה, עצמאית, נפרדת, שאין להורים שליטה עליה. ולכן קשה השאלה שבעתיים: האם אפשר משהו לעשות?!

נפתח את תשובת הרבי לאישה ששאלה על "מעוות שלא יכול לתקון" לכאורה: "כותבת שכאילו אין מה לתקן בזה [על העדר שמירת טהרת המשפחה], והוא היפך יסוד אמונתנו שאין דבר העומד בפני התשובה… ועוד וגם זה עיקר, שהתיקון לעניין בלתי רצוי הוא על ידי הוספת עניין רצוי ולא בהוספת עוד עניין בלתי רצוי כמו עצבות וייאוש. בנוגע לפועל, תשתדל בהסברת העניין דחוקי וטהרת המשפחה בסביבתה, בין מכירותיה וידידותיה".

שימו לב לעומק התשובה. הרבי לא אומר שאפשר לשנות את המציאות שנוצרה. הילד כבר נולד. אבל אפשר להעניק למציאות הזו משמעות חדשה. במקום להישבר ולהתייאש, להפוך את הכאב למנוע של עשייה חיובית. האישה שחוותה את הכישלון, תקדיש את עצמה להסברת חשיבות טהרת המשפחה לאחרות, כדי שלא יעברו את מה שהיא עברה.

וכך בכל דבר שנראה כ"מעוות שלא יוכל לתקון": אדם שפספס הנחת תפילין או תפילה, הרבי כתב לו ללמוד הלכות תפילין ותפילה ולהעמיק את הכרת המצווה. מי שהלבין פני חברו – יקדיש את עצמו לחזק ולעודד אנשים, להיות הכתובת לכל מי שנפגע.

הרעיון הוא שהתיקון לעניין בלתי רצוי הוא על ידי הוספת עניין רצוי. לא להוסיף עוד עניין בלתי רצוי כמו עצבות וייאוש, אלא לקחת את הכישלון ולהפוך אותו למנוף לעשייה טובה.

למה הדבר דומה? לאדם שנפל לבור עמוק. הוא יכול לשבת שם ולבכות על הנפילה, או שיכול להתחיל לחפור מדרגות בקיר ולטפס החוצה. יותר מזה – כשהוא ייצא, הוא יכול להשאיר את המדרגות שחפר לטובת הבא אחריו. כך הנפילה שלו הופכת לסולם עבור אחרים.

אנו מבקשים בתפילות הימים הנוראים "אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות". איך אפשר לבקש דבר כזה? וכי הנאשם רוצה לקבוע את תוצאות המשפט?! אם יש לך זכויות תיכתב שם ואם לא – לא?

הבקשה היא "כתבנו בספר זכויות": תן לנו את האומץ והכוחות להפוך זדונות לזכויות, להיות מאלו שמנצלים משבר לבנייה והופכים רגע של ירידה לעלייה הכי גדולה.

יעזור הקב"ה שנזכה להפוך כל "מעוות" לתיקון גדול.