דמותו של ישמעאל, בנו הבכור של אברהם אבינו, מופיעה במקורות חז"ל בצורה מורכבת ורבת פנים. מחד, הוא בנו של אברהם אבינו, ומאידך, הוא אינו נושא הברית והבחירה. המקורות שלפנינו מציגים את המתח הזה בדרכים שונות – לעיתים בהדגשת זיקתו לאברהם, לעיתים בהבחנה ברורה בינו לבין יצחק, ולעיתים בהצגת מעמדו המיוחד כאב לאומה גדולה. נעיין במקורות אלו ונראה כיצד חז"ל התמודדו עם דמות מורכבת זו.
סיכום השיעור:
- המקורות שראינו מציגים תמונה מורכבת ורבת פנים של ישמעאל. מחד גיסא, הוא בנו של אברהם אבינו, נקרא בשמו לפני לידתו, נמנה עם הצדיקים שנקראו בשמם מראש, ומוגדר כפריו של אברהם. הוא זוכה להצלה ניסית במדבר, חוזר לכבד את אביו בקבורתו, ושמו נישא על ידי גדולי חכמי ישראל.
- מאידך גיסא, ישמעאל אינו נושא הברית והבחירה. הוא מתואר כ"פרא אדם" שחי בקונפליקט עם סביבתו, אינו נחשב מ"זרע אברהם" להלכה, ומלכותו נתפסת כגלות נוספת לעם ישראל.
- המקורות מלמדים על העיקרון החשוב של "באשר הוא שם" – האדם נידון לפי מעשיו בהווה ולא לפי העתיד. הם גם מדגישים את כוח התשובה וכיבוד ההורים, ואת המורכבות של דמויות המקרא שאינן חד-ממדיות אלא מכילות בתוכן גם אור וגם צל.
- השם "ישמעאל" – ישמע אל – נשאר כביטוי לתקווה שהקב"ה שומע את תפילות הנדכאים ועונה להם, והוא שם ראוי שנשאו גדולי ישראל לאורך הדורות.
