הדרשה מציגה את הדילמה היהודית של שני ראשי השנה – ניסן ותשרי. ניסן מייצג את ראש השנה של הנסים והתגלות אלוהית, בעוד תשרי מייצג את ראש השנה של המציאות ועבודת האדם. ההבדל הוא מהותי: בניסן הקב"ה פועל למעננו ואנו מקבלים, בתשרי עלינו לקחת יוזמה ולפעול.
חודש אלול, שפירושו "אני לדודי ודודי לי", הוא הקריאה למעבר מתלות באחרים לנטילת אחריות אישית. זה ההבדל בין ראש השנה של הצדיקים שמחפשים בטבעם את הטוב, לראש השנה של בעלי התשובה שנדרשים להיות גרסה טובה יותר של עצמם.
הפסק לחכות שהיום יבוא – הביא את היום בעצמך. כמו התרנגול שמנקה את עצמו, רק כשאנו שוברים את ההרגל ונוטלים יוזמה, אנו פורצים חלון לכוחות הבלתי רגילים שבנו.
מהלך הדרשה:
א. בחינת הסתירה בין ניסן לתשרי כראש השנה.
ב. ההבדל בין ניסן כראש השנה של הנסים לתשרי כראש השנה של המציאות.
ג. פירוש "אני לדודי ודודי לי" כקריאה ליוזמה אישית.
ד. המשל של התרנגול שמנקה את עצמו.
ה. חיבור לחלומות פרעה וקריאת יוסף לפעולה.
