השקדייה פורחת: למה הנביא ירמיהו ראה מקל שקד?

מיובש לפריחה - כיצד הגלות מעוררת את הכוחות הכמוסים ביהודי?

הדרשה מפתחת תובנה מהפכנית על נבואת ירמיהו. מדוע ראה "מקל שקד" יבש ולא ענף פורח? הרבי מסביר שהמקל היבש מסמל את ימי הגלות – תקופת היובש הרוחני. אבל השקד מיוחד בכך שתחילתו מר וסופו מתוק, בניגוד לחסה שתחילתה מתוק וסופה מר. זה הטבע היהודי: ככל שהסביבה יותר יבשה ואדישה, כך העשייה הופכת עיקשת ודבקה יותר.

יהודים צומחים מיובש, והצמא מעורר את הכוחות הכמוסים בנפש. זה הסוד מאחורי "זדונות נעשים זכויות" – הנפילה מעוררת צימאון כזה שמביא להתעלות שלא הייתה אפשרית בלעדיה. המקל היבש הופך לשקד מתוק כשהקושי מעורר את הפוטנציאל הרוחני הכמוס. זה כוח הגלות – להפוך חוסר למקור התחדשות.


מהלך הדרשה:

  • נבואת ירמיהו הראשונה – התמיהה על המקל היבש.
  • הרעיון של הרבי – הגלות כיובש.
  • השקד – תחילתו מר וסופו מתוק.
  • הטבע היהודי שצומח מיובש.
  • "זדונות נעשים זכויות".

כתיבת תגובה

שיעורים נוספים בנושא

דברים

הבגד השלישי

שבת חזון היא גם מלשון מחזה, משום שנשמתו של כל יהודי זוכה לראות בשבת זו בחיזיון את בית המקדש השלישי. ההבדל המהותי בין בית המקדש השלישי לבין בתי המקדש שקדמו לו, מתבטא גם בעבודת השם הנדרשת מאיתנו כדי לזכות ולראות בבניינו.

לשיעור המלא »

מקצועות

מה דעתכם על השיעור?