להבין עניין שמחת תורה

כיצד הריקודים בשמחת תורה מבטאים את הנקודה העמוקה ביותר של ראש השנה? ואיזו נקודת בסיס מוצאת ביטוי בכל מועדי ומצוות חודש תשרי?

שמחת תורה הוא האירוע המסכם של חגי תשרי. במאמר 'להבין ענין שמחת תורה' משנת תשל"ח, מבאר הרבי כיצד ממצה החג הזה את מהות כל החודש.

אמירת המאמר הזה כרוכה בסיפור מיוחד. בליל שמיני באותה שנה לקה הרבי בהתקף לב חמור מאוד באמצע ההקפות. הרבי סירב להתפנות לבית הרפואה, ונשאר בחדרו כאשר רופאים הובהלו לשם. בהמשך החג עבר הרבי אירוע לבבי נוסף, חמור עוד יותר. החסידים התפללו, ועל פי בקשתו של הרבי אף רקדו בכל עוז לכבוד החג, כשהם מכוונים בריקודיהם לרפואתו של הרבי. סוף דבר: תפילותיהם של החסידים ושל כלל ישראל התקבלו בשמים. בראש חודש כסלו יצא הרבי לראשונה אל החסידים, ומצבו הלך והשתפר עד שהבריא.

במוצאי אותו שמחת תורה ביקש הרבי מהרופאים רשות לדבר אל החסידים באמצעות רמקול מתוך חדרו. הרופאים אישרו שיחה של חמש דקות, אך הרבי דיבר עשרים ושתיים דקות, במאמץ גדול (שנשמע היטב בהקלטה). ואז, במאמצים על-אנושיים, אמר את המאמר הזה.


תוכן המאמר:

  • שמחת תורה היא דווקא בספר תורה מכוסה במפה. השמחה שייכת לכל יהודי ויהודי, והיא דוקא בתורה שבכתב, שכל יהודי קשור אתה באופן גלוי. שאלה: למה שמחת תורה נחוג בשמיני עצרת ולא בחג השבועות?
  • נקודת התשובה על פי דברי המדרש, ששמיני עצרת הוא "יום טוב אחד" עבור הבנות שבאו "לשאול בשלום המלך אביהם" ביום הכיפורים.
  • כל מועדי תשרי עניינם "אחת" (נקודה עצמית ויסודית): ראש השנה עניינו אחת – מצוות שופר, שהיא גזירת הכתוב שלמעלה מטעם. יום כיפור עניינו אחת – ב'עולם': קדש הקדשים. ב'שנה': אחת בשנה. ב'נפש': כהן גדול. סוכות עניינו אחת – ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת. ד' מינים עניינם אחת – כל אחד מהם מורה על ענין האחדות, ובנוסף לכך מאחדים את כולם יחד.
  • המקור של ה'אחדות' הוא בתשובה, שהיא "בשעה אחת וברגע אחד". לוחות ראשונות – תורה כשלעצמה – ארכה הנתינה ארבעים יום. בלוחות שניות – תורה של בעלי תשובה – ברגע אחד. מקור התשובה הוא בנקודה ה'אחת' הפנימית והעצמית של הנפש, ולכן היא ברגע אחד.
  • האחדות שבאמצעות התשובה מחברת בין כל סוגי היהודים – ביטוי של אותה נקודת 'אחת'. זו המשמעות של שמחת תורה – יום בו 'חוגגים' את ה'אחת' של יום הכיפורים.
  • המשימה היא לערב את בחינת ה'תשובה' שבאה מה'אחת' שבנפש – בחיים הרגילים. והוא הדין ביחס להטמעת ה'יום אחד' של יום כפור במהלך השנה כולה – המשימה היא שהאחדות הזו תמשיך ותלווה גם את ימות השנה הרגילים. ולמעשה: את הנקודה של חודש תשרי, שהיא נקודת האחדות – צריך באמצעות השמחה של שמחת תורה להנחיל לכל השנה ולדברי הרשות.

כתיבת תגובה

שיעורים נוספים בנושא

מקצועות

מה דעתכם על השיעור?