בפתיחת פרשת בא, ה' שולח את משה להתרות בפרעה על מכת ארבה, ומסביר: "כי אני הכבדתי את ליבו". לכאורה, אם ה' הכביד את לבו – מה הטעם בהתראה? התשובה: אחרי חמש מכות שפרעה בחר מרצונו לסרב, ה' נטל ממנו את יכולת הבחירה כעונש. אך במכת ארבה ה' רצה להראות דבר נוסף – "התעללתי במצרים". פרעה שמע את טענת יועציו, רצה להיכנע, אפילו קרא למשה ואהרן – אך לא יכול היה לחתום על השחרור. כך הוכח לכולם שפרעה חסר אונים וה' לבדו שולט.
אך החידוש הגדול: גם אז, אפילו אחרי שנשללה ממנו הבחירה, היה פרעה יכול לעשות תשובה. כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בתניא: "אין מספיקין בידו" פירושו שמציבים מכשולים, אך "אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה – מקבלין תשובתו". ההוראה אלינו: אם אפילו פרעה הרשע יכול היה לתקן, קל וחומר כל יהודי, שנשמתו האלוקית תמיד נאמנה לה'. אצלנו המשימה קלה הרבה יותר – רק לחשוף את מי שאנחנו באמת.
סיכום השיעור:
- למה לאיים? – ה' שולח את משה להתרות בפרעה על מכת ארבה ומסביר "כי אני הכבדתי את ליבו", אך מה הטעם בהתראה אם פרעה לא יכול לשמוע?
- מה הטעם בהתראה? – אחרי חמש מכות שפרעה בחר לסרב, ה' נטל ממנו את יכולת הבחירה כעונש, ומכת ארבה הייתה ההתראה הראשונה אחרי שלילת הבחירה.
- התעללתי במצרים – ה' רצה להראות שפרעה חסר אונים: הוא רצה להיכנע אך לא יכול היה, כדי שידעו כולם שה' לבדו שולט.
- אפשר לעשות תשובה – גם כש"אין מספיקין בידו", אם אדם "דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה – מקבלין תשובתו". אפילו לפרעה הייתה אפשרות.
- אין דבר העומד בפני התשובה – אם פרעה הרשע יכול היה לתקן, קל וחומר כל יהודי שנשמתו האלוקית "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו יתברך".
