ביום חתונתו של עשו הרשע נמחלו לו כל עוונותיו. התורה רומזת לכך בשינוי שם הכלה מ"בשמת" ל"מחלת" – מלשון מחילה. התמיהות מתרבות: כיצד רוצח שהרג את נמרוד בגיל 15 זוכה למחילה מוחלטת רק בגלל רגע של תשובה תחת החופה? ומי בכלל מאמין לתשובה שלו?
הרבי מליובאוויטש מגלה עומק נפלא: עשו הוא היהודי הראשון שחוטא. בקשת המחילה שלו מבטאת עיקרון יסודי: "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות" – החטא הוא רק טעות חיצונית זמנית. כשיהודי אומר "מעולם לא רציתי להיות שם", הקב"ה מאמין לו – כי זו האמת. עשו אכן היה מורכב: מצד אחד רוצח, אך מצד שני כיבד את אביו כמו שאף אחד לא כיבד.
זהו חידוש החסידות: במקום להתמקד רק בחולשות (כספרי המוסר), החסידות מאמינה ב"נפש השנית" – החלק האלוקי האמיתי בכל יהודי. הגישה הזו מעניקה כוח עצום: כשיהודי שומע שאפילו עשו ייחל בסתר לבו לטוב – הוא מקבל תנופה אדירה בעבודת ה'.
מהלך הדרשה:
- המדרש: ביום חתונתו של עשו נמחלו עוונותיו.
- הלימוד משינוי השם: "בשמת" ל"מחלת" – רמז למחילה.
- השאלה הראשונה: איך אפשר למחול לרוצח רק בגלל חתונה?
- המדרש: "נתן דעתו להתגייר" – תשובה אמיתית תחת החופה.
- השאלה השנייה: מי מאמין לעשו? איך ה' מקבל תשובה שכזו?
- השאלה השלישית: למה דווקא בחתונת עשו נרמז החידוש הזה?
- סיפור הרב חיים ברלין על הפקיד הרוסי: "אני אבוד, אבל הבן שלי…".
- המסר: "הנך יפה עינייך יונים" – יהודי לעולם לא מתנתק.
- תפיסת החסידות: הקב"ה מאמין לטוב שלנו ולא לרע.
- עשו הוא היהודי הראשון שחוטא – "רוח שטות".
- חידוש החסידות: התמקדות ב"נפש השנית" – החלק האלוקי.
- דוגמאות מרבי זושא ורבי לוי יצחק על יהודי שחוטא בכאב.
