
לפני הילדים או איתם ביחד? הוויכוח הנצחי בין יעקב ליוסף
שתי גישות בחינוך והנהגה – מבחוץ או מבפנים

שתי גישות בחינוך והנהגה – מבחוץ או מבפנים

הסניגור הבלתי יאומן: איך מנהיג אמיתי מגן על מתנגדיו

הטרגדיה שהפכה לגדולה: איך עונש משה הפך לשיא המנהיגות?

אחריות כתעודת זהות: איך יהודה זכה במלוכה?

מנהיגות בעת משבר – לראות את האור בתוך החושך

שילוב הכוחות בין המנהיג הרוחני למנהיג העממי

שני דרכי מלחמה – בין המאבק החיצוני למאבק הפנימי

מבט חדש על אתגר הדור האחרון והכנת העולם לגאולה

השפעת הצדיקים לאחר הסתלקותם והקשר הנצחי עם מנהיגי ישראל

משה חושב להיות השופט היחיד, אך יתרו מציע לו להאציל סמכויות. מתברר ששניהם צודקים. אלו שתי שיטות חינוכיות, וגם שתי גישות בעבודת ה' שכל אחד יכול להזדהות איתן. שתי הגישות טובות, אך אחת מהן נכונה יותר.

לאחר פטירתו של אהרן הכהן, הסתלקו ענני הכבוד. הפלא הוא שהיעלמותם של העננים לא עוררה סערה. כאילו העם נותר אדיש להסתלקותם של העננים שליוו אותו במשך עשרות שנות מסע הנדודים במדבר. למה? מה בדיוק קרה שם? – הפתרון לשאלה הזו מוביל אותנו לתובנה עמוקה על תפקידו המהותי של מנהיג.

עם ישראל חוטא בחטא העגל, ומשה מציב בפני ה' דרישה: אם לא תמחל לבני ישראל על חטאם, מחק את שמי מספר התורה. מה פשר הבקשה הזו? מה התועלת בכך ששמו של משה יימחק מספר התורה?

הרבי הוא הראש של עם ישראל. הרבי מגלה את הכח שיש בך, שכבר נמצא אצלך. הוא מגלה בך חושים וכשרונות שלא ידעת על קיומם. לכן, ככל שקשורים יותר לרבי, הכוחות הפנימיים של האדם מתגלים יותר.

אמר מרדכי: איני יכול להחניף לרשע, משום שאני נושא את הנס והדגל של הקב"ה וכי אפשר לי להשתחוות לו?!

כיצד יתכן שפסגת ההישגים של משה היא העובדה המטלטלת שמשה שבר את הלוחות הקדושים בזעם לעיני ישראל?! האם כך חותמים מנהיגות מהפכנית בת ארבעים שנה?!

"ואתם תלוקטו אחד אחד בני ישראל". לא בקבוצות, לא בכמויות, אלא אחד אחד. כל אחד בייחודו, כל אחד בערכו המוחלט. כי בשביל יהודי אחד באלבניה נברא העולם כולו. והגאולה תבוא כשכל יהודי יידע: אתה הסיפור.

המהפכה של הרבי הייתה פשוטה ועמוקה: להפסיק לשפוט אנשים לפי החיצוניות שלהם. להפסיק להגדיר אותם לפי הכישלונות שלהם. להתחיל לראות את מה שהם יכולים להיות, לא רק את מה שהם עכשיו.

תפקיד המנהיג הוא להרים. להרים את מי שנמוך, להאיר למי שבחושך, להזכיר לאנשים מי הם באמת. כשמנהיג מתחיל להנמיך, לתייג, להגדיר שלילית – הוא מאבד את זכות המנהיגות.

בעידן של מנהיגות סלבריטאית, כשמנהיגים קופצים מתפקיד לתפקיד ומחפשים את ההזדמנות הבאה, משה מלמד אותנו שיעור אחר. מנהיגות אמיתית היא לא קריירה – היא שליחות. ושליחות אמיתית לא נוטשת את מי ששלח אותך.

הסיפור הדרמטי של רבן יוחנן בן זכאי והחלטה אחת ששינתה את ההיסטוריה היהודית

יהושע זוכה למנהיגות לא בגלל יוחסין אלא בגלל מעשיו – השירות הנאמן למשה, ההכנה הקפדנית של בית המדרש, והיכולת להתמודד עם כל סוגי האנשים.

המנהיג הראוי הוא זה שרואה בתפקידו שליחות ואחריות, ולא מקור לכבוד ולשררה

אהבה יוצרת אהבה. מי שאוהב את הבריות, נאהב עליהם. זו מנהיגות שלא נכפית מלמעלה אלא צומחת מלמטה, מתוך קשר אישי עם כל אחד ואחד. משה, הגדול שבנביאים, מקנא במיתת אהרן ובאהבה שרחש לו העם. גדולתו של אהרן הייתה ביכולת שלו לחבר, לאחד, להשכין שלום.

רעיית הצאן כהכנה למלוכה; חששו של שמואל מאדמוניותו של דוד; המשיחה הניסית; ביאור פסוקי ההלל על משיחת דוד; סיבת הרוח הרעה; שבחי דוד – לשון הרע של דואג האדומי; המנחה ששלח ישי.