הסימן הבטוח למנהיג ראוי הוא שאינו רוצה להנהיג, מנהיגות אמיתית היא עבודה אצל הציבור ולא שליטה עליו. המנהיג האמיתי מוותר על חלומותיו האישיים ועובר להתמקד בצרכי העם. התורה מלמדת שגדולי ישראל ברחו מהגדולה – משה, ירמיהו ורבי אלעזר בן עזריה – כולם התחמקו מהמינוי הראשוני. הסיבה היא שמי שמבקש להנהיג אינו מבין את מהות ההנהגה.
המנהיגות היא כמו הראש ביחס לגוף – כל תפקידו לדאוג לגוף ולא לעצמו. הדוגמה של זכותו של משה שהועילה להחזיר את ענני הכבוד והבאר מלמדת על המשכיות ההשפעה של המנהיג האמיתי גם לאחר הסתלקותו. מנהיגות אמיתית נמדדת במסירות ובאכפתיות, לא בכוח או ברצון לשלוט.
מהלך הדרשה:
א. מות שלישיית ההנהגה והשפעתו על העם.
ב. המשכיות זכותו של משה לאחר הסתלקות מרים ואהרן.
ג. המנהיגות כעבודה אצל הציבור ולא שליטה עליו.
ד. הפרדוקס: מי שרוצה להנהיג לא מתאים לכך.
ה. דוגמאות היסטוריות של מנהיגים שברחו מהגדולה.
ו. המשכיות ההשפעה לאחר הסתלקות המנהיג.
