הדרשה עוסקת בתעלומת היעדרות שמו של משה מפרשת תצווה, ודרכה חושפת מהות עמוקה של מנהיגות אמיתית. בעוד שהמסורת מייחסת זאת לקיום חלקי של בקשת משה "מחני נא מספרך", הדרשה מציעה פרשנות מעמיקה יותר מבית מדרשו של רבי לוי יצחק שניאורסון. משה ביקש להימחק מהתורה בכל מקרה, גם אם הקב"ה יסלח לישראל, משום שלא ראה ערך בקיומו אם זה יהיה על חשבון העם. כשהקב"ה הציע להשמיד את ישראל ולהקים ממשה עם חדש, הוא דחה זאת בתוקף. זוהי תמצית המנהיגות האמיתית: ההבנה שהמנהיג קיים עבור העם, ולא העם עבור המנהיג.
דפוס דומה מופיע אצל מרדכי היהודי, שהיה "רצוי לרוב אחיו" – לא לכולם. חבריו בסנהדרין ביקרו אותו על שהפך לדמות פוליטית כמשנה למלך במקום דמות רוחנית, אך מרדכי הבין שטובת העם דורשת ממנו להישאר בעמדת השפעה פוליטית גם במחיר מעמדו הרוחני. מנהיגות אמיתית אינה עניין של מעמד או תארים, אלא מסירות למען הכלל, נכונות להקריב את הנוחות האישית, החלומות והשאיפות למען הזולת – בין אם מדובר במנהיג לאומי או בהורה המוותר על קידום אישי למען משפחתו.
מהלך הדרשה:
- משה לא מוזכר בפרשת תצווה אף שהיא כולה ציוויים אליו.
- בעל הטורים מסביר זאת כהתגשמות "מחני נא מספרך" שאמר משה.
- מילים יוצרות מציאות גם אם נאמרו בתנאי שלא התקיים.
- משה ביקש למחוק את שמו בכל מקרה אם לא תתקבל בקשתו להציל את ישראל.
- הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) מסביר שמשה לא רצה להתקיים אם קיומו יהיה על חשבון ישראל.
- מרדכי במגילת אסתר מתואר כ"רצוי לרוב אחיו" – לא לכולם.
- הסנהדרין ביקרו את מרדכי על שהפך לדמות פוליטית במקום דמות רוחנית.
- מרדכי בחר במודע להישאר בארמון כדי להגן על עתיד העם.
- מנהיגות אמיתית היא "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".
- סיפור הט"ז שחשף את זהותו למרות תוכניתו לגלות אנונימית, כדי למנוע דמעות מילדה.
