
תפילה שנולדה מנס
לא להתייאש, להמשיך להתחנן, ולהאמין שתמיד יכול להגיע הרגע שבו הכול ישתנה.

לא להתייאש, להמשיך להתחנן, ולהאמין שתמיד יכול להגיע הרגע שבו הכול ישתנה.

אל תסתכל על היופי החיצוני, תסתכל על המשפחה, על הערכים, על יראת השמים. הבנות עצמן היו מכריזות על כך שהיופי זה לא הקריטריון החשוב.

כל יום יכול להפוך מ"תשעה באב" ל"ט"ו באב" – מיום של מחלוקת ליום של אחדות, מיום של ריחוק ליום של קרבה, מיום של חורבן ליום של בנין.

ט"ו באב מלמד אותנו שחג אמיתי זה לא חג של הפרט, אלא חג של הקהילה. שמחה אמיתית זו לא השמחה שלי על הצלחתי, אלא השמחה שלנו על כך שכולנו הצלחנו.

היום שבו הירח הציל 15,000 איש הוא תזכורת נצחית לכך שכל עוד אנחנו חיים – יש תקווה, ושמתי שנראה הכי חשוך יכול להיות בדיוק הלילה שלפני הבוקר המאיר.

תחפשו בכל ההיסטוריה, מקצה השמיים ועד קצה השמיים – האם תמצאו עוד דת אחת שמבוססת על התגלות למיליונים שחיו והעבירו את העדות לבניהם?

השיטה של שקרן היא תמיד לצמצם את האפשרויות ולהסתיר את מקורות המידע. השקר נשאר תלוי בו ובכריזמה שלו ולא עומד לבדיקה. שקרן לעולם לא ידבר בשם רבים, כי אז הוא מרחיב את אפשרויות הבחינה וההפרכה.

אין סודות בעולם! אי אפשר להטמיע מסורת שלמה באמצע ההיסטוריה. גם ספר קדוש כמו הזוהר, כולם יודעים מתי התגלה ועל ידי מי. אף אחד לא טוען שהוא עבר מאב לבן לאורך כל הדורות.

אנחנו עצמנו ההוכחה החיה לאמתות התורה. כל יהודי שקיים היום הוא נס מהלך, הפרכה חיה לכל חוקי ההיסטוריה.

כשאנחנו מתבוננים היום על מצב עם ישראל, אנחנו רואים את הסנה הבוער. אש בוערת מכל הצדדים – אנטישמיות, טרור, שנאה – והעם היהודי ממשיך להתקיים ולפרוח.

ההוכחה הגדולה ביותר לאמיתות התורה – שאחרי כל מה שעבר על העם היהודי, אנחנו עדיין כאן, לומדים ומלמדים, שומרים ומקיימים.

יש לנו יותר שליטה מכפי שנדמה לנו. האהבה היא לא משהו שקורה לנו, אלא משהו שאנחנו יכולים לבחור.

זה לא קסם. זה לא מיסטיקה. זו פשוט הדרך שבה המערכת הרגשית עובדת. הלב הולך אחרי הראש. תמיד.

כשהאדם מקבל שהמקום בו הוא נמצא הוא בדיוק המקום הנכון עבורו – משהו משתחרר. הוא מפסיק להילחם עם המציאות ומתחיל לחיות אותה.