ההתחלה היא הכל. מי שרוצה לבנות חיים מושלמים, צריך להתמקד בהתחלות – בדיבור הראשון של הבוקר, במעשה הראשון של היום, בהחלטה הראשונה של השנה. כי הגרעין של ההתחלה נושא בתוכו את כל ההמשך.

הסוד האמיתי להמשכיות הוא לא במנהיגות מבחוץ, אלא בקשר מבפנים. לא ביהושע, אלא בתמיד. לא בדמות המנהיג, אלא בפעולה הקבועה שמחברת אותנו תמיד למקור.

הצפרדע מתה כי לא קפצה בזמן. לא הרגישה בסכנה כי התרגלה אליה בהדרגה. אבל מי שמרגיש מיד שמשהו לא בסדר ומגיב מיד – הוא נשאר בחיים ובריא.

נחום סטילרמן גדל בשכונת קראון הייטס, ואביו הקים בראשית שנות החמישים את חנות המכולת הראשונה בשכונה שהייתה שומרת שבת. כנער צעיר עזר לאביו בהבאת המשלוחים

הזעקה "למה נגרע" היא הכוח שיביא את הגאולה. לא בקשה צנועה, לא תפילה שקטה, אלא תביעה חזקה ובטוחה: למה נגרע מהגאולה? מתי כבר נזכה לחזור הביתה?

כשאנו תובעים צדק, כשאנו מציגים טענות לפני הקב"ה, עלינו לדעת שהדיון יהיה הוגן לחלוטין. לא יהיו שיקולים זרים, לא יהיו נגיעות אישיות. רק האמת הצרופה.

בנות צלפחד לימדו אותנו שהאמת הטובה ביותר היא האמת הכי מובנת, הכי ברורה, והכי משכנעת. הן לא הסתפקו בלהיות צודקות – הן דאגו שכולם יבינו למה הן צודקות.

מה שהעולם צריך היום: נשים שילמדו כמו בנות צלפחד, שיטענו כמו בנות צלפחד, ושיזכו כמו בנות צלפחד. כי הדרך שלהן היא הדרך הנכונה – בעבר, היום, ולתמיד.

פנחס זכה לחיי נצח כי הוא הוכיח שאי אפשר להפריד בין המשולש הטמיר של ישראל, אורייתא וקוב"ה. באותו רגע של מסירות נפש צרופה נולדה הגאולה, והוא זכה להיות שליחה הנצחי.

הגוף אינו אויב, אלא בסך הכול ילד מפונק שאוהב ליהנות. ועובדי ה' בגופם השכילו להטמיע את ההכרה שאלוקות היא הדבר הטוב ביותר, עד שהגוף מחפש בעצמו את "התאוות" הללו.

מה שהפך את פנחס לאליהו, זו לא הגדולה שלו, לא החכמה שלו, אלא הפשטות שלו. היכולת שלו לוותר על הכול כשמדובר בעיקר. הנכונות שלו להיות לבד נגד כולם, כשהוא יודע שהוא צודק.

הגאולה תהיה שילוב של שמים וארץ, של רוחניות וגשמיות. מי שחי בשני העולמות הוא המתאים ביותר לחבר ביניהם.