לפני תקיעת השופר נאמר שבע פעמים מזמור שכותרתו "למנצח לבני קרח" – מזמור שהולחן, לפי חז"ל, בידי בניו של קרח מתוך הגיהינום. הבחירה תמוהה: מדוע דווקא בניו של מנהיג המרד עומדים בראש הרגע הגדול ביותר של השנה? רש"י מסביר שהם היו מיוזמי המחלוקת, אך "בשעת המחלוקת הרהרו תשובה בליבם", ולכן ניצלו וזכו למקום טוב בגיהינום.
הרבי מבאר שבזה עשו את השלב הראשון והמכריע בתשובה: הם הכריעו בתוך עצמם שזה אינו המקום שלהם, אף שלא היה בידם שום כוח מעשי להיחלץ, וזהו בדיוק המסר של קול השופר. אדם עומד ומקשיב, כמֵה לחיים אחרים, ונרתע מפני עצם המחשבה על שינוי משום שכבר ניסה ונכשל. בני קרח מלמדים שאין צורך לדעת מראש כיצד לבצע – די בהחלטה נחושה שהמצב הזה אינו מייצג אותי ושנפלתי לכאן בטעות.
מהלך הדרשה:
- נהוג לומר את מזמור מז בתהלים כהכנה לתקיעות, והשאלה: מדוע להדגיש "למנצח לבני קרח מזמור"?
- סיפור מרד קרח – הקנאה, הקמפיין נגד משה, והעונש היחיד מסוגו בהיסטוריה.
- "ובני קרח לא מתו": התא המשופר בגיהינום, אחד עשר מזמורי תהילים, וביאור רש"י על הרהור התשובה.
- ביאור הרבי: הם עשו את השלב הראשון והמכריע – ההכרעה שזה לא המקום שלהם – בלי שום כלי ביצוע.
- המסר לזמן תקיעת השופר: תחליט שהחטא אינו משקף אותך; היעדר ידיעה כיצד לבצע אינו מונע את עצם ההחלטה.
- משל רבי נחמן על התבואה המשגעת והסימן במצח – לזכור שהמצב הנוכחי אינו הנורמלי.
- ביאור הרבי ל"ושוחד מחיק רשעים יקח": הקב"ה מאמין להחלטות; סיפורי "הרכבת לרבי" והכריכים בבולוניה.
