בסיום פרשת הביכורים כותב רש"י שבת קול הייתה מברכת את מביא הביכורים: "תזכה לשנה הבאה". ברכה כזו אינה מצויה בשום מצווה אחרת, ונשאלת השאלה: מדוע דווקא כאן, וכיצד אפשר להבטיח קיום מצווה שנתונה לבחירה חופשית?
התשובה נעוצה במהות הביכורים. מצווה זו כולה הכרת הטוב, ולא סתם הכרת טוב אלא בדרך של "מידה כנגד מידה", וכיוון שזהו תוכן המצווה, מן ההכרח שגם מלמעלה תבוא מידה כנגד מידה – הכרזת השבח בקול רם. אלא שקולו של הקדוש ברוך הוא עצמו אין ישראל יכולים לשמוע, ולכן המענה בא דרך בת קול.
ובאשר לבחירה: הברכה אינה כפייה אלא גילוי. אדם שאינו כפוי טובה ירצה מאליו לשוב ולהודות; ובעומק יותר – הביכורים קשורים לעצם הנשמה, ומצידה נובע "ובחרת בחיים" מתוך בחירה חופשית אמיתית.
סיכום השיעור:
- "תזכה לשנה הבאה" – לאחר הבאת הביכורים הייתה בת קול מברכת את המביא: "תזכה לשנה הבאה" – ברכה יוצאת דופן שאין לה עד במקרא.
- על מה ולמה? – מדוע דווקא במצוות ביכורים ניתן שכר ייחודי כזה, וכיצד ייתכן להבטיח קיום מצווה שתלויה בבחירתו החופשית של האדם?
- תודה כנגד מידה – מהות הביכורים היא הכרת הטוב בדרך של מידה כנגד מידה: נתינת הראשית והמובחר כנגד "ויביאנו אל המקום הזה" ו"וייתן לנו את הארץ".
- אמירה כנגד אמירה – מאחר שאין ישראל יכולים לשמוע את קול השם ישירות, ה"בת קול" היא ה'מענה' האלוקי כנגד "וענית ואמרת" של מביא הביכורים.
- בחירה אמיתית – הברכה אינה שוללת את הבחירה אלא מעוררת את עצם הנשמה, שממנה עצמה נובע העניין של "ובחרת בחיים".
