הדרשה עוסקת בשאלה הנוקבת איך מתמודדים עם כישלון ופספוס הזדמנויות, במיוחד בסיום שנת הקהל שלא הגשמנו כראוי. התשובה נעוצה ברעיון המהפכני של "בניית העבר" – לא לשנות מה שקרה אלא לתת לו משמעות מחודשת. התשובה היא "פרשנות" שהופכת כישלון לכוח מניע למעשים טובים. העבר לא שייך לעבר – הוא כאן ועכשיו ומשפיע עלינו, ולכן אפשר לתקן אותו.
כמו שאומר ריש לקיש: "זדונות נעשו לו כזכויות" – כי מהצער על הכישלון נולדת החלטה טובה חדשה שלא הייתה נולדת בלי החטא. הרע יכול ליצור טוב גדול פי כמה מהטוב עצמו. הדרך היא לא להתעצב על העבר אלא לקחת אחריות ולומר: "היצר היכה בי ועכשיו אני אכה בו בחזרה". כך הכישלון הופך למנוף להתעלות ולשינוי אמיתי.
מהלך הדרשה:
- 'שנת הקהל' שמסתיימת בלי שזכינו ל'הקהל'.
- הקביעות החריגה של קריאת פרשת וילך פעמיים.
- השאלה: איך מתקנים הזדמנויות שפספסנו.
- מכתב הרבי על יכולת לתקן העבר.
- התשובה כ"פרשנות" – משמעות מחודשת לכשלים.
- להפוך כישלון לכוח מניע.
- סיפור הספר תורה שנפל בשמחת תורה.
- "גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכויות".
- מכתב הרבי לאישה על טהרת המשפחה.
- "אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות" – מה הפירוש?
