זמני התשובה של חודש אלול הם המועד הראוי והמתאים מכולם לעסוק בחשבון נפש ועבודה שבלב. המאמר "כי עמך הסליחה" מאת הרבי הריי"צ מחדד את התבוננות חשבון הנפש והליכי התשובה החב"דיים, כשהוא מתמקד במושג ה'נסירה' המוזכר בקבלה, על פי פרשנותו בעבודת השם.
הסגנון הייחודי, הציורי והישיר של הרבי הריי"צ במאמריו בכלל ובמאמרי 'תשובה' במיוחד, מאפשר להתמקד בעיקר ב"לשון הרב", באותיות הקודש המדברות בעד עצמן וחודרות את הלבבות, בוקעות את שריון ההרגל וקוראות: "עורו עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחיזרו בתשובה!".
פרשת כי תבוא עוסקת על פי החסידות בראש השנה. כך מוסב הפסוק "היום הזה נהיית לעם" המופיע בפרשתנו על ראש השנה, והמאמרים העוסקים ב'נסירה' מרבותינו מדוברים החל מפרשת כי תבוא.
תוכן המאמר:
- ראשית העבודה היא לשבר את החומרנות והגסות של הנפש הבהמית ולהפוך אותה לטוב. על האדם לדעת שהוא עיקר ותכלית כל הבריאה, וכל האורות והגילויים שלמעלה נועדו בשביל לתת לו כוחות שיוכל למלא את כוונת הבריאה וירידת נשמתו לעולם.
- אחד מכללי דרישת התורה הוא "גורעין ומוסיפין ודורשין" (הפקת משמעות חדשה בפסוקים באמצעות גריעה והוספה של אותיות והרכבת מילים חדשות) – ומשמעות הדברים בעבודת השם: "גורעין" – שינוי ומהפך קיצוני במעשים ובהתנהגות. להתרחק לחלוטין ממחוללי התאוות. "מוסיפין" – להתהפך מהותית וליצור קרבה לאלוקות.
- הסיבה להתגברות הכוחות הבהמיים והדחפים לחומריות היא אך ורק השימוש בהם. ולכן, שבירת רוח התאווה נעשית באמצעות הפרישות בפועל ממש מהתאוות והימנעות ממימוש היצרים והתאוות.
- גם עבודת השם של כל אדם צריכה להתנהל בשיטת "גורעין ומוסיפין ודורשין": תחילת העבודה דורשת 'ניסור' וגריעה של כוחות הנפש הבהמית והשפעת התאוותנות שלה; ואחר כך יש להוסיף במעשה עבודת השם ובהשפעת הנפש האלוקית בתוספת עבודת הקודש מעבר לרגילות ולכוחות השגרתיים.
- לאחר "גורעים ומוסיפים", האתגר הוא "דורשים": בשלב זה, האדם מרגיש בנפשו ומבין ומשיג היטב את האמת האלוקית, אך ההשגה הזו לא משפיעה על הרגשות וההוויה כולה – בגלל הרע הנעלם, הקרירות והאדישות לקדושה והלהט והרתיחה לענייני העולם. ולשם כך נדרש לפשפש ולחפש את הרע הנעלם ולתקן גם אותו, ואז הלב נעשה טהור ונקי.
