עוד פעם התרגשנו, התלהבנו, התרוממנו – אבל מצב הרוח שוב חלף והתפוגג. איך משתנים באמת, מבפנים, לתמיד? איך תופסים את ה'ניצוץ' שנדלק בנשמה ומשמרים אותו בוער?

מה שווה שיש לי נשמה טהורה, אם בחיים האמתיים אני לא בסדר? איך יוצאים מהתסכול הזה? ומה עושים כשהרגש לאלוקים נכבה ונעלם?

מה סודה של הנשמה הטהורה השוכנת בנו? מה משמעות ההשפעה שלה עלינו? ומה היחס שלה לחברת-החדר, 'הבהמית'?

בשבת מרגישים משהו אחר באוויר, רוחני ומרומם יותר. אבל איך מרגישים את "הנשמה היתרה" של השבת, איזה שער שמימי נפתח בשבת, ומה קורה בכל העולמות כשנכנסת השבת?

איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא 'ישן'?! ומה עושים כשלא חווים שום קשר לאלוקות? איך מוצאים את הדרך חזרה להתחבר?

מה פשר הקרב בין הלוויתן לבין השור לעתיד לבוא? עם מי הקדוש ברוך הוא "יושב ומשחק"? ומה ההבדל בינינו לבין הצדיקים האמתיים?

מה משמעותה של ההתקשרות לרבי, ומה אחרי ההסתלקות? מה פשר ההשטתחות, ומדוע חובה לנסוע לרבי?

מדוע העולם מהווה איום אמיתי על הנשמה? // איזו מתנה מקבלת הנשמה מהטירוף והמרוץ של היומיום? // וכיצד יכולה הנשמה להתמודד עם הלחצים הללו? // נגד הזרם /