חודש חשון תשל"ח היה מהקשים שידעה חסידות חב"ד. הרבי נזקק לטיפול רפואי בחדרו הקדוש, והקהל הרחב לא יכול היה לראותו. אך דווקא אז היה הרבי משמיע מתוך חדרו שיחות ומאמרים מדי מוצאי שבת. וזאת גם בזמנים שבשנה רגילה לא היה נוהג להתוועד, ואף הזדרז להגיה אותם ולהפיצם לציבור הרחב. המאמר הזה – מים רבים – הוא אחד מאותם מאמרים, והוא עוסק בעוצמות הגבוהות שמתגלות דווקא מתוך החולין והשממה של חודש מרחשוון.
תוכן המאמר:
- בחסידות מבואר שבכל נפש מישראל יש אהבה להשם שלא תכבה ברבות טרדות הפרנסה והמחשבות בעניני העולם. הדיוק "טרדות הפרנסה" – פרנסה צריכה להיות בלי טרדות, שכן "יגיע כפיך כי תאכל", ואין להעסיק גם את המוח והלב בעניני הפרנסה. ואדרבה אם מנסה להתחכם – רק מפסיד. וגם על יהודי כזה, שיש לו טרדות הפרנסה, שאינו נזהר לשמור את הציווי "יגיע כפיך" – גם אצל יהודי כזה "לא יוכלו לכבות את האהבה".
- החידוש בכך ש"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – שלמרות ששורשם גבוה מאוד, מעולם התוהו, שלמעלה משורש הנפש האלוקית – עם כל זה אינם יכולים לפגום את האהבה שלה. וזאת לפי ששורש האהבה שבנפש האלוקית הוא בעצמות אין סוף שלמעלה מהתוהו.
- המים רבים הם שגורמים לנשמה להתעלות למקום גבוה יותר מהמקום שממנו ירדה. בעבודה: הנשמה למעלה היא בבחינת 'צדיק', ובעבודתה למטה ב"מים רבים" היא קונה את מעלת ה'בעל תשובה'. ירידת הנשמה למטה היתה כדי לנתק אותה ממקומה הטבעי – כך שכש'תשוב' תוכל לשוב הרבה למעלה מזה.
- הירידה מ'תשרי' לחיי המעשה וה"מים רבים" של החורף – תכליתה לגלות בנשמה כוחות גדולים. עצם הידיעה שזו תכלית הירידה – מביאה לשמחה ולהצלחה פורצת גבולות.
