הרבי מליובאוויטש הציג תפיסה ייחודית של היהודי, המבוססת על האמונה בנשמה האלוקית הטמונה בכל יהודי. לפי תפיסה זו, הנשמה היהודית היא "חלק אלוקה ממעל ממש", שירדה לגופו של האדם ישירות מהבורא. זוהי מהות נצחית שאינה תלויה במעשים או באמונות חיצוניות. הרבי האמין שכל יהודי, גם אם אינו מודע לכך, נושא בתוכו אמונה עמוקה וקשר בלתי ניתן לניתוק עם הקב"ה ועם מורשת אבותיו.
תפיסה זו מובילה למסקנות מעשיות: אין להתייאש מאף יהודי, יש להציע יהדות לכולם, וכל מעשה טוב או מצווה הם בעלי ערך עצום. גישה זו של הרבי הובילה למהפכה ביחסים בין חלקי העם היהודי, ולתנועה עולמית של קירוב לבבות והפצת יהדות. היא מדגישה את האחדות הבסיסית של כל היהודים, ללא קשר לרמת שמירת המצוות שלהם, ומעודדת גישה חיובית ואופטימית כלפי כל יהודי באשר הוא.
מהלך השיעור:
- הצגת השאלה על תפיסת היהודי של הרבי.
- דיון על ההגדרות השונות של עם – לאום ודת.
- הסבר על הנשמה היהודית ומקורה האלוקי.
- דוגמאות מדברי הרבי על האמונה הטבעית של כל יהודי.
- משמעויות מעשיות של תפיסה זו.
- סיכום והשלכות לימינו.
