השיחה מסבירה מדוע אברהם אבינו בחר בארץ כנען בגלל תרבות העבודה של תושביה, למרות היותם "מקולקלים מכל העמים". התשובה נעוצה בהבנת ערך העמל כתכלית חיי האדם.
"אדם לעמל יולד" – הקב"ה ברא אותנו כך שנצטרך לעמול כדי להשיג, דווקא כדי להפוך אותנו ל"שותפים במעשה בראשית". הגמרא מזכירה שלושה סוגי עמל: עמל מלאכה, עמל שיחה ועמל תורה. עמל מלאכה (עבודת כפיים) הוא הדרך הבסיסית להיות שותף עם הבורא, עמל שיחה (עבודה שכלית ותפילה) מביא חידוש לעולם – לא רק שיפור אלא יצירה חדשה. עמל תורה הוא השיא – בלימוד תורה מתוך עמל, אנו מכניסים את חוכמת הקב"ה לתוכנו והיא נעשית "תורתנו".
אברהם ראה בעבודת הכנענים את ההכנה לכך שהארץ תהפוך למקום שבו יתגלה אור התורה. העבודה הפיזית היא השלב הראשון בתהליך של הפיכת העולם למקדש.
סיכום השיעור:
א. "אדם לעמל יולד" – העמל כתכלית החיים האדם נברא כדי לעמול, לא כאילוץ אלא כזכות. העמל הוא הדרך להיות "דומה לבורא" ו"שותף במעשה בראשית". הקב"ה יצר את העולם כך שנצטרך לעמול כדי להשיג, דווקא כדי להפוך אותנו ליוצרים.
ב. עמל מלאכה – שותפות ברמה הפיזית עבודת כפיים היא הדרך הבסיסית להיות שותף עם הקב"ה. כשעובדים באופן פיזי, משפיעים על "מעשה בראשית" עצמו. ביהדות, גם עבודה חילונית היא שליחות – להאיר ולתקן את העולם. הציווי "ששת ימים תעבוד" הוא מצוות עשה.
ג. עמל שיחה – יצירה והמצאה (כולל תפילה) העבודה השכלית והרוחנית מביאה חידוש לעולם. זו רמה גבוהה יותר של שותפות – לא רק לשפר את הקיים אלא ליצור משהו חדש. בעבודת השם, "עמל שיחה" הוא התפילה – סולם המעלה את האדם מלמטה למעלה, מחומריות לרוחניות.
ד. עמל תורה – השיא של השותפות לימוד תורה מתוך עמל הוא השיא של היותנו "דומה לבורא". בלימוד, אנו מכניסים אל תוכנו את חוכמת הקב"ה עצמו, והתורה נעשית "תורתנו". זו יצירה מאין ליש – לקחת את האינסוף האלוקי ולהכניסו לתוך השכל המוגבל.
ה. אברהם בחר בכנען בגלל תרבות העבודה אברהם התרשם מהכנענים שעבדו קשה באדמה, כי ראה בכך הכנה לכך שהארץ תהפוך לארץ הקודש. "עמל המלאכה" היה השלב הראשון בתהליך הפיכת הארץ למקום שבו מאיר אור התורה.
