"שבת חזון" אינה רק שבת של אבל לקראת תשעה באב, אלא שבת שבה נשמת כל יהודי חוזה בבית המקדש השלישי, חיזיון המעניק כוחות רוחניים מיוחדים אף בלי שנהיה מודעים לו במפורש. השיחה חודרת לעומק ייחודו של הבית השלישי: בעוד שלושת בתי המקדש זהים במבנם הכללי, ייחודו הרוחני של השלישי טמון בסנכרון המושלם בין הצורה הפיזית לקדושה השורה בה. בכל בתי המקדש כל פרט מכוון לקדושתו הפרטית, אך רק בבית השלישי תהיה ההתאמה הזו ניכרת וגלויה לעיני בשר.
כאן נכנס משל "הבגד" של רבי לוי יצחק מברדיטשוב: בית מתאים לבעליו רק בכלליות, אך בגד תפור במדויק למידת לובשו ומגלה פרטים עליו. הבית השלישי דומה ל'בגד' – הוא יספר במדויק על התוכן האלוקי שבתוכו. ההוראה המעשית: עלינו 'להתלבש' בעבודת השם, לסגל עבודה שאינה כפייה עצמית כנגד הטבע אלא הופכת לעצם מהותנו – שבה הכישרונות, הרכוש והחיים עצמם שייכים מלכתחילה לקדושה, ובכך נזכה לחזות בבניין הבית בעיני בשר ממש.
סיכום השיעור:
- חזון ומחזה – "שבת חזון" היא מלשון מחזה: נשמת כל יהודי זוכה לראות בשבת זו בחיזיון את בית המקדש השלישי, חיזיון המחזק אותנו אף שאיננו מודעים לו.
- לא קדושה אחת – קדושת בית המקדש אינה קדושה כללית אחת אלא חילוקי מדרגות (קודש הקודשים, היכל, עזרה), וכל פרט מכוון ומדויק בהתאם לקדושה הפרטית שבו.
- מקדש מאיר – החידוש של הבית השלישי: ההתאמה בין פרטי המבנה לקדושה תהיה ניכרת וגלויה לעיני בשר, ותשפיע על תפיסת המציאות בכל הבריאה.
- בין בגד לבית – המשל מדמה את המקדש ל"בגד" דווקא: בגד מותאם בדיוק למידת לובשו ומגלה פרטים עליו, וכך הבית השלישי יספר במדויק על הקדושה ש'לבושה' בו.
- להתלבש בעבודת השם – ההוראה: לסגל עבודת השם הדומה ל'בגד' התואם לכל פרט בנפש, שבה החיים עצמם והכישרונות שייכים מלכתחילה לקדושה.
