פרשת בלק
שבת חזון היא גם מלשון מחזה, משום שנשמתו של כל יהודי זוכה לראות בשבת זו בחיזיון את בית המקדש השלישי. ההבדל המהותי בין בית המקדש השלישי לבין בתי המקדש שקדמו לו, מתבטא גם בעבודת השם הנדרשת מאיתנו כדי לזכות ולראות בבניינו.
משה רבינו מחליט לחצות את שבט מנשה, וליישב את חציו בארץ ישראל ואת חציו השני בחוץ לארץ, בעבר הירדן המזרחי. חלוקה זו מלמדת על מעמדו של משה רבינו, מצביעה על קשר עמוק של שבט מנשה לארץ ישראל וגם על התשוקה הגדולה שבערה בהם לזכות לגאולה השלמה.
התקופות הכי חשוכות יכולות להפוך לבנות, אם אנו יודעים לתקן את כוח הדיבור שלנו. כל מילה שאנו אומרים יוצרת מציאות, וכל נדר שאנו נודרים מעצב את החיים. אם נזהר במילים שלנו ונכבד אותן, אפילו הימים השחורים ביותר יכולים להפוך ללבנים.
הכעס הוא עיוות מחשבתי. הוא טעות מיסודו, משום שהאירוע אינו כה נורא כפי שנראה במבט ראשון. החיים הם אירוע מנוהל ומאורגן לפרטי פרטים. שום דבר לא מתרחש לולי הוסכם על כך מלמעלה — ומלמעלה בוודאי רוצים את טובתנו.
כאשר המרחק האידיאולוגי מגיע למצב כזה, בו שני יהודים אינם יכולים לשמוח יחד – ואף מוכנים להשפיל את הזולת עד עפר – זה אומר שקרענו את התפרים האחרונים שמחברים אותנו לעם אחד.
