אחת מארבעת הפרשיות שתקנו חכמים לקרוא בתקופה זו של השנה היא פרשת פרה. המאמר "זאת חוקת" משנת תשל"ח, עוסק בסוגית "חוקת התורה" והמעלה המיוחדת של המצוה הזו.
תוכן המאמר:
- למרות שיש הבדלים מהותיים בין מצוַת פרה אדומה ליתר המצוות – היא נחשבת ל"חוקת התורה".
- פרה אדומה ששונה מכל המצוות בכך שעבודתה בחוץ – היא כנגד עבודת התשובה שעניינה עבודת חוץ.
- עבודת התשובה – כפשוטה על חטאים של ממש – יש בכוחה לקחת את האדם ממצב של מטה ביותר, חוץ ממש, עד למעלה מעלה, למעלה ממקום ירידת הנשמה למטה. וזוהי מעלת בעלי תשובה, כפשוטו, על צדיקים. יכולים לעלות מהמטה מטה אל המעלה מעלה ולהפוך זדונות לזכויות.
- ענין הפרה הוא להיות מזומן תמיד עבור אלו הנמצאים למטה להעלותם. ועל כן גם בעבודת פרה אדומה – שהיתה בחוץ – היתה העבודה כולה כנגד ה'פנים' של ההיכל. כרעיון התשובה לקחת את החוץ ולהעביר אותו ל'פנים שבפנים'.
- קיים קשר מיוחד בין מצוות פרה אדומה ליום הכיפורים. ואף יום הכיפורים עניינו תשובה כזו ההופכת זדונות ממש לזכויות. עבודת יום הכיפורים היא עבודת הקטורת – להכניס את שורש הקליפה אל קודש הקודשים בבחינת האתהפכא, כמו עניין פרה אדומה.
- בענין טומאת מת, שמבטאת את הניתוק המוחלט מאלוקות "נתכרכמו פניו של משה" (חכמה דקדושה) שלא ידע במה טהרתו ואיך אפשר להעלות מ"אבי אבות הטומאה" לקדושה.
- חכמה יכולה לברר אבל לא להפוך מן הקצה אל הקצה. ועל כן היה צריך הקב"ה בעצמו, שלמעלה מבחינת החכמה, לחדש את נושא טהרת פרה, אתהפכא, מטומאה ממש לטהרה.
