מה מרתיע את העבד הכנעני? ומה התועלת של העבד העברי? מה תקוותה של האמה העבריה? ואיפה כל זה פוגש אותנו?

איזו משמעות יש לעבודת השם שלנו? האם הקדוש ברוך הוא 'צריך אותנו' בכלל?! וגם: מה רע בשביעות רצון עצמית, ואיך מנצלים כל רגע בחיים?

במה דומה הנשמה לשתיל של עץ, ובמה היא דוקא דומה לזרעוני תבואה? באיזה תחומים החינוך צריך להיות על התבטלות ובאיזה דוקא על תענוג?

האם יהודי כמונו מסוגל להגיע ל‘תשובה עילאה‘? איך נעשים יפים, ומה עושים כאשר אנחנו בכלל ’מכוערים‘? מדוע השמחה כה נחוצה בעבודת השם? וכיצד אפשר לדלג על הכל, ולהיכנס הישר ל‘קודש הקדשים‘?

איזו ברכה יכולה להיות בפיזור של יהודים? // מה הסוד שגילה אבנימוס הגרדי? // ומה משותף להלכות שבת, חגיגה ומעילה? //

בפרשת השבוע אנו קוראים על שני אנשים עם שם זהה, אבל עם סיפורי חיים שונים מאד ואפילו מנוגדים. שניהם יחד מלמדים אותנו משהו חשוב על עצמנו ועל עבודת השם שלנו.

דוד המלך פחד מכשל בעבודת ה', בגלל הבחנה בין "מצוות קלות" ל"מצוות חמורות". גם אנחנו עלולים לעשות את אותה שגיאה, ועלינו לדעת מה הדרך לפתור את הבעיה מהשורש.

מדוע בני ישראל התעכבו לאסוף שלל בדרך להר סיני? מתוך עיון בדברים מתברר כי מה שנראה כנפילה רוחנית, כנהיה אחרי החומר והרכוש, מתגלה כמעשה של עבודת ה' ומלמד אותנו שיעור חשוב בחיים: על היחס לכסף ולרכוש כחלק מעבודת ה'.

מסע בזמן אל שמחת חג הסוכות בבית המקדש, מלמד אותנו על שתי גישות שונות לעבודת השם ומעניק לנו פשר למהותה של השמחה ב"זמן שמחתנו".