דף הבית » נעשה ונשמע

מהמניין האישי לחשיבות כל נשמה

למה אסור לעלות למזבח במדרגות? ומתי אנחנו עולים למזבח? כיצד נראים ההכנות למתן תורה? ומדוע היו צריכים לכפות על ישראל את ההר?

מדוע טוב לעקור את הגפן? ועל מי היא נשענת? כיצד יש כל כך הרבה פצעים פתוחים? ואיך מנחמים יהודי שבור?

הקדמת "נעשה" ל"נשמע" היא בעצם המפתח לקבלת התורה. כשאדם מוכן לקבל על עצמו את המצוות עוד לפני שהוא מבין את כל הטעמים והסיבות, זו ההוכחה הגדולה ביותר לאמונה ולביטחון בקב"ה.

כשאנו מלים תינוק בן שמונה ימים, זוהי התגלמות מושלמת של "נעשה" ללא כל "נשמע" מוקדם. התינוק אינו מבין, אינו בוחר, אינו מסכים – אך דווקא בכך טמון העומק של הברית.

אני מקים בית שימשיך את אותה מסורת, את אותה ברית שקיבלנו בסיני. בית שבו נחנך את ילדינו על ברכי אותה מורשת, בית שבו "נעשה ונשמע" לא יהיו רק מילים היסטוריות, אלא דרך חיים יומיומית.

כשאנו מתבוננים בחייו של יקירנו ז"ל, אנו רואים אותה מסירות נפש לערכי הנצח של עם ישראל. הוא היה איש של "נעשה ונשמע" במלוא מובן המילה. הוא דאג להעביר לילדיו ונכדיו לא רק את קיום המצוות, אלא את האהבה אליהן, את החיבור העמוק למסורת ישראל.

כשאנו חונכים בית חדש בארץ ישראל, אנחנו למעשה ממשיכים את אותה ברית. קניית בית בישראל אינה סתם עסקת נדל"ן – זוהי הצהרה על המשך שרשרת הדורות, על הקמת עוד חוליה בברית הנצחית בין עם ישראל לקב"ה.