ברית שלמעלה מטעם ודעת
מורי ורבותי, משפחה יקרה, הורי הרך הנימול.
בפרשתנו, פרשת משפטים, אנו קוראים על אחד הרגעים המכוננים והמרגשים ביותר בתולדות עמנו – הכרזת "נעשה ונשמע". אף שהפסוק מופיע בפרשתנו, האירוע עצמו התרחש עוד לפני מעמד הר סיני המתואר בפרשת יתרו. בואו נחזור יחד אל אותם רגעים היסטוריים, נחווה את האווירה המיוחדת ונלמד מה המשמעות העמוקה של המילים הללו עבורנו היום, ובמיוחד עבור חגיגת ברית המילה הזאת.
מעמד הר סיני – הרגע ההיסטורי
עם ישראל חנה למרגלות הר סיני. הימים היו ימי סיוון, והאוויר היה רווי בציפייה. שלושה ימים של הכנה קדמו למעמד – שלושה ימים של התקדשות והיטהרות, של התכוננות נפשית ורוחנית לקראת המאורע הגדול בהיסטוריה האנושית.
המעמד עצמו היה מרהיב ומפחיד כאחד. התורה מתארת את התפאורה השמיימית במילים דרמטיות: "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד". ההר כולו עשן "מפני אשר ירד עליו ה' באש". העם, כולו כאיש אחד, עמד ורעד למרגלות ההר.
משה, מנהיגם של ישראל, תפקד כמתווך בין השמים לארץ. הוא עלה אל הערפל אשר שם האלוקים, וירד אל העם. המתח היה בשיאו. הקב"ה עמד להציע לעם ישראל את התורה, ברית נצחית בין הבורא לעמו הנבחר.
הכרזת "נעשה ונשמע"
וכאן מגיע הרגע המכריע. עוד לפני ששמעו את תוכן המצוות, עוד לפני שידעו מה בדיוק דורש מהם הקב"ה, עוד לפני שהבינו את עומק ההתחייבות – הכריזו בני ישראל פה אחד: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".
חז"ל מלמדים אותנו שהקדמת "נעשה" ל"נשמע" היא בעצם המפתח לקבלת התורה. כשאדם מוכן לקבל על עצמו את המצוות עוד לפני שהוא מבין את כל הטעמים והסיבות, זו ההוכחה הגדולה ביותר לאמונה ולביטחון בקב"ה.
ברית המילה שאנו חוגגים היום מלמדת אותנו את אותו הענין. הקב"ה ציווה אותנו למול את בנינו דווקא בגיל שמונה ימים. לא בגיל שבו הילד יכול להבין, לא בגיל שבו הוא יכול להסכים או לבחור, אלא דווקא בגיל שמונה ימים. מדוע?
התשובה טמונה במהות ה"נעשה" שקודם ל"נשמע". כשאנו מלים תינוק בן שמונה ימים, זוהי התגלמות מושלמת של "נעשה" ללא כל "נשמע" מוקדם. התינוק אינו מבין, אינו בוחר, אינו מסכים – אך דווקא בכך טמון העומק של הברית. אין זה חוזה הדדי שנחתם לאחר משא ומתן והבנה הדדית, אלא ביטוי לקשר עמוק יותר, קשר שקודם להבנה ומתעלה מעליה.
חז"ל מלמדים אותנו שכאשר הקדימו ישראל "נעשה" ל"נשמע", יצאה בת קול ואמרה: "מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?" כי זהו סוד עמוק – שלעתים הקיום קודם להבנה, המעשה קודם לתיאוריה. ברית המילה ביום השמיני מבטאת בדיוק את העיקרון הזה – קודם "נעשה", ורק אחר כך, במשך החיים כולם, נבין ונפנים את עומק המשמעות.
והנה בימינו אנו, בימים קשים אלו לעם ישראל, זכינו לראות דוגמה מופלאה למשמעותה של ברית אמת. אגם ברגר, תצפיתנית צעירה שנחטפה בידי מחבלי החמאס בשבת השחורה של שמחת תורה, הראתה לנו מהי מסירות נפש אמיתית על קיום מצוות.
בתנאים הקשים והמפחידים ביותר, כשהייתה שבויה בידי אויב אכזר, כשכל ההיגיון האנושי היה אומר "עשי מה שצריך כדי לשרוד", היא בחרה אחרת. חברתה לשבי, לירי אלבג, סיפרה לאמה של אגם על מסירות הנפש המופלאה שלה: איך נמנעה מאכילת מאכלים שלא הייתה בטוחה בכשרותם, גם כשמשמעות הדבר הייתה להישאר רעבה. איך עקבה אחר השעון בקפדנות כדי לדעת מתי נכנסת שבת. איך סירבה בתוקף לבשל בשבת למרות דרישות החוטפים. איך המשיכה להתפלל ולברך על כל דבר שאכלה.
"אולי זו הסיבה שהיא הייתה נראית חיוורת", שיתפה לירי את אמה של אגם, "התזונה שלה הייתה מוגבלת, אך היא שמחה שהיא נשארה נאמנה לערכים שלה". ואכן, כשהגיעה אגם סוף סוף לחופשי, המילים הראשונות שכתבה היו "בדרך אמונה בחרתי, בדרך אמונה שבתי".
מניין שאבה אגם את הכוח הזה? מאותה ברית נצחית שנכרתה בינה ובין הקב"ה. ברית שמתבטאת אצל הבנים בברית המילה, ואצל בנות ישראל בקדושתן המיוחדת כחלק מעם הברית. זוהי ברית שחוקקת בנשמותינו קשר בל יינתק עם הקב"ה, קשר שעומד מעל לכל היגיון וחישוב.
רך הנימול היקר, היום אתה נכנס לברית הזו. היום נחקקת בך אותה חותמת נצחית של הקשר עם הקב"ה. חותמת שתלווה אותך כל ימי חייך, שתיתן לך את הכוח לעמוד איתן בכל מצב, שתזכיר לך תמיד מי אתה ולאן אתה שייך.
להורים היקרים – אתם שותפים היום למעשה בראשית. כשם שאברהם אבינו כרת ברית עם בנו יצחק והעביר את שרשרת הדורות הלאה, כך אתם היום ממשיכים את אותה שרשרת מפוארת. בעולם של ספקות וערעור על כל דבר, בחרתם להכניס את בנכם לברית הנצחית הזו בגיל שמונה ימים, כמסורת אבותינו.
יהי רצון שתזכו לגדל אותו לתורה, לחופה ולמעשים טובים. שתראו ממנו נחת יהודית אמיתית. שיגדל להיות יהודי גאה, המחובר לאותה ברית עמוקה שנכרתה היום. שכשם שנכנס לברית, כך ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים.
זכות המילה, שעליה נכרתו שלוש עשרה בריתות, תעמוד לו ולכם. שיגדל להיות כאברהם אבינו – איתן באמונתו גם כשכל העולם מן העבר השני. כיצחק אבינו – מוכן למסור נפשו על קידוש השם. וכיעקב אבינו – דבק בתורה ובמסורת גם בתנאים הקשים ביותר.
ובימים קשים אלו לעם ישראל, נישא תפילה לקב"ה: אנא, כשם שזכינו לראות את שובה של אגם בשלום, כן נזכה לראות במהרה בשובם של כל אחינו ואחיותינו החטופים לחיק משפחותיהם. שנזכה לראות ברפואה שלמה לכל פצועינו, בנחמה למשפחות הקדושים שנרצחו על קידוש השם, ובשמחת הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
מזל טוב!
