השיעור הבא עוסק בסוגיית מתן תורה, ונידונים בו ארבעה נושאים הקשורים לסוגיא. במהלך הדיון ישנם דרשות רבות המבוססות על פסוקי התנ"ך.
בשיעור ישנן שתי נקודות הדורשות התייחסות:
הנקודה הראשונה היא הסיפורים עצמם, העוסקים במאורעות מופשטים: כפיית הר סיני על ראשי בני ישראל, פחד שאחז את הבריאה, מלאכים שירדו מן השמים והעניקו כתרים לבני ישראל, ו'בת קול' שיצאה מן השמים.
הנקודה השניה היא דרשות הפסוקים, שאינן תואמות את הפירוש הפשוט. באופן כללי, השתדלנו לקרב את המאורעות אל השכל עד כמה שניתן, ולבאר את משמעותם בצורה מובנת. גם בנוגע לדרשות הפסוקים, הקפדנו להביא בכל פעם את הפירוש הפשוט, ורק לאחריו את דרשת חז"ל.
סיכום השיעור:
בשיעור למדנו אגדות חז"ל בארבעה נושאים הקשורים למתן תורה:
- כפיית ההר כגיגית:
רבי אבדימי מצא רמז בפסוק 'ויתייצבו בתחתית ההר' שה' הכריח את בני ישראל לקבל את התורה.
רב אחא הוסיף שיש בכך טענה שיכולה לפטור את ישראל מעונש.
רבא מסיים שבימי אחשוורוש חזרו בני ישראל וקיבלו את התורה מרצון. - ארץ יראה ושקטה:
חזקיה מצא רמז בפסוק 'ארץ יראה ושקטה' שלפני מתן תורה היתה הבריאה מפוחדת ולאחריה נרגעה.
ריש לקיש הסביר שהקב"ה התנה עם הבריאה שקיומה תלוי בקבלת התורה - שישים ריבוא כתרים:
רבי סימאי מצא רמז בפסוק 'עדיים מהר חורב' שכל אחד מבני ישראל קיבל שני כתרים על שהקדימו נעשה לנשמע. אך בחטא העגל נלקחו הכתרים.
רבי חמא מוצא בפסוק רמז נוסף לכך שהכתרים נלקחו מהם עוד בהר סיני.
רבי יוחנן מבאר שמשה קיבל את הכתרים שנלקחו, וריש לקיש מוסיף שבגאולה יחזרו לישראל. - הקדמת נעשה לנשמע:
רבי אלעזר מספר כי כשהקדימו נעשה לנשמע יצאה בת קול שהתפלאה: מי גילה לישראל את סוד המלאכים?
רבי חמא מבאר שלכן נמשלו ישראל לתפוח שפריו קודם לעליו.
היה גוי שזלזל ברבא על התמסרותו ללימוד התורה, רבא השיב לו שתמימותם של ישראל מביאה אותם למקומות טובים.
