ברית עולם בבית ישראל
מורי ורבותי, משפחה וידידים יקרים.
בפרשתנו, פרשת משפטים, אנו קוראים על אחד הרגעים המכוננים בתולדות עמנו – כריתת הברית בין הקב"ה לעם ישראל. "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". מעמד הר סיני היה הרבה יותר ממתן תורה – היה זה מעמד של כריתת ברית נצחית.
מעמד הר סיני – הרגע ההיסטורי
עם ישראל חנה למרגלות הר סיני. הימים היו ימי סיוון, והאוויר היה רווי בציפייה. שלושה ימים של הכנה קדמו למעמד – שלושה ימים של התקדשות והיטהרות, של התכוננות נפשית ורוחנית לקראת המאורע הגדול בהיסטוריה האנושית.
המעמד עצמו היה מרהיב ומפחיד כאחד. התורה מתארת את התפאורה השמיימית במילים דרמטיות: "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד". ההר כולו עשן "מפני אשר ירד עליו ה' באש". העם, כולו כאיש אחד, עמד ורעד למרגלות ההר.
משה, מנהיגם של ישראל, תפקד כמתווך בין השמים לארץ. הוא עלה אל הערפל אשר שם האלוקים, וירד אל העם. המתח היה בשיאו. הקב"ה עמד להציע לעם ישראל את התורה, ברית נצחית בין הבורא לעמו הנבחר.
הכרזת "נעשה ונשמע"
וכאן מגיע הרגע המכריע. עוד לפני ששמעו את תוכן המצוות, עוד לפני שידעו מה בדיוק דורש מהם הקב"ה, עוד לפני שהבינו את עומק ההתחייבות – הכריזו בני ישראל פה אחד: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".
חז"ל מלמדים אותנו שהקדמת "נעשה" ל"נשמע" היא בעצם המפתח לקבלת התורה. כשאדם מוכן לקבל על עצמו את המצוות עוד לפני שהוא מבין את כל הטעמים והסיבות, זו ההוכחה הגדולה ביותר לאמונה ולביטחון בקב"ה.
ידידיי היקרים, היום, כשאנו חונכים בית חדש בארץ ישראל, אנחנו למעשה ממשיכים את אותה ברית. קניית בית בישראל אינה סתם עסקת נדל"ן – זוהי הצהרה על המשך שרשרת הדורות, על הקמת עוד חוליה בברית הנצחית בין עם ישראל לקב"ה.
כי מהו בית יהודי? בית יהודי הוא הרבה יותר מארבעה קירות וגג. בית יהודי הוא מקדש מעט, מקום בו השכינה שורה. בכניסה לבית – מזוזה, המזכירה לנו בכל כניסה ויציאה את הברית עם הקב"ה. במטבח – כשרות, המזכירה לנו בכל ארוחה את קדושת עם ישראל. בסלון – ספרי קודש, המביאים את אור התורה אל תוך הבית.
כשמגיעה שבת, הבית כולו מתקדש. נרות השבת מאירים לא רק את החדר – הם מאירים את הנשמה היהודית. שולחן השבת אינו רק מקום לסעודה – הוא מזבח של קדושה, סביבו מתכנסת המשפחה לזמירות, דברי תורה, והעברת המסורת מדור לדור.
בימים קשים אלו לעם ישראל, כשמאות מאחינו ואחיותינו עדיין שבויים בידי אויב אכזר, זכינו לראות דוגמה מופלאה למשמעותה של אותה ברית נצחית. אגם ברגר, שנחטפה בשמחת תורה האחרון יחד עם רבים אחרים, הראתה לנו מהי נאמנות יהודית אמיתית. בתנאי שבי קשים מנשוא, היא בחרה להמשיך לשמור על יהדותה – שמרה שבת למרות האיומים, הקפידה על כשרות גם במחיר רעב, המשיכה להתפלל ולברך.
חברתה לשבי, לירי אלבג, סיפרה בהתרגשות לאמה של אגם: "הבת שלך נשארה נאמנה לערכים שלה גם במחיר של רעב. היא נמנעה מאכילת מאכלים שלא הייתה בטוחה בכשרותם. היא המשיכה לשמור שבת ולהתפלל". וכשאגם שוחררה, המילים הראשונות שכתבה היו "בדרך אמונה בחרתי, בדרך אמונה שבתי".
בעלי הבית היקרים, כשאתם מקימים היום בית בישראל, אתם ממשיכים את אותה דרך אמונה. הבית הזה הוא לא רק מקום מגורים – הוא מבצר של יהדות, מגדלור של אור תורה ומצוות. בתקופה של טשטוש זהויות וערכים, הבית היהודי הוא עוגן של יציבות, נקודת אור המאירה את הדרך לדורות הבאים.
שתזכו שהבית הזה יהיה בית של תורה – מקום שבו דברי תורה נשמעים. בית של תפילה – מקום שבו תפילות עולות לשמיים. בית של חסד – מקום שבו אורחים מתקבלים בסבר פנים יפות. בית של שמחה – מקום שבו השכינה שורה מתוך שמחה של מצווה.
ובימים קשים אלו, נישא תפילה מיוחדת: שכשם שזכינו לראות בשחרורה של אגם ואחרים, כן נזכה לראות במהרה בשובם של כל אחינו ואחיותינו החטופים לבתיהם. שנזכה לראות ברפואה שלמה לכל פצועינו, ובנחמה למשפחות הקדושים שנרצחו על קידוש השם.
יהי רצון שהבית החדש הזה יצטרף לכל בתי ישראל הכשרים, ושיחד, כעם אחד בלב אחד, נזכה לראות בבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו, אמן.
מזל טוב!
