פרשת בהר, מחזירה אותנו – כהכנה למתן תורה המתקרב ובא – אל "הר סיני" והמצוות שהתקבלו בו.
זו ההזדמנות לגעת באחת השאלות הגדולות ביותר של החיים היהודיים: למה אנחנו מקיימים מצוות? מה המטרה שהקדוש ברוך הוא מבקש להשיג בכך? האם זה נועד עבורנו – כדי שנהיה מוסריים יותר, שנהפוך ל'יהודים טובים' יותר? אולי כדי להעשיר את קופתנו, שהפרה שלנו תניב חלב בשפע, שחשבון הבנק שלנו יתפח, ונזכה לחיים מאושרים ומלאים בכל טוב? אולי הכוונה היא לזכות בשכר רוחני – להגדיל את הפנטהאוז שלנו בגן העדן?… איזה סיפוק אפשר לשאוב מקיום המצוות?
במאמר "וקיבל היהודים" מסכם הרבי את הביאורים השונים שנאמרו על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות, על פי הגישה החסידית, ומוסיף בהם משלו עומק חדש ומופלא. הבנת משמעות לימוד התורה וקיום המצוות תעניק "אור וחיות" חדשים בעבודת הרוח שלנו ותיתן לנו טעם מיוחד בלימוד ובביצוע.
תוכן המאמר:
- לפני מתן תורה לא היה חיבור בין קדושת המצווה לחפץ הגשמי שבו נעשתה המצווה; במתן תורה התבטלה המחיצה בין עליונים לתחתונים – על ידי המשכת אור אין סוף שלמעלה משניהם – והקדושה חודרת בגשמיות.
- שלושה רכיבים במצוות שלאחר מתן תורה: א. הדבר הגשמי; ב. הקדושה הרוחנית; ג. ביטול גדרי העליון והתחתון שיוצר את החיבור ביניהם.
- שלוש גישות בקיום המצוות: א. מחמת ההרגל, מצד טבע הגוף והנפש הבהמית; ב. מפני אהבת השם והחפץ לדבוק בו באמת, מצד הנשמה; ג. רק כדי לקיים את רצון השם.
- שלושה עניינים במצוות עצמן: א. בירור וזיכוך האדם והעולם; ב. מצוותיו של הקדוש ברוך הוא; ג. רצון העליון.
