קללת "ואפו עשר נשים" – נהפכת לברכה

המאמר "ואפו עשר נשים" מלקוטי תורה, הוא מתורותיו הראשונות של אדמו"ר הזקן. הוא "פותח" קללה אחת מן הפרשה, ומצביע על תוכנה הפנימי שאינו אלא ברכה.

קל למצוא במאמר הזה, כמו בכל מאמרי החסידות של התקופה הזו בשנה, הדים ל'חג קציר חטים' ו'זמן מתן תורתנו' הממשמשים ובאים. המאמר מדבר על חיטה, על לחם, על התורה, ועל הדרך הנכונה להתמסר אליה.

תוכן המאמר:

• לפי תורת החסידות, דברי התוכחה שבתורה הם בעצם ברכות אלוקיות גבוהות מאד.
• משמעות הפסוק "בשברי לכם מטה לחם": התורה במהותה עוסקת רק ברוחניות, אלא שהיא עברה הליך של ’שבירה', שגרם לכך שהתורה ’התלבשה' ועוסקת בדברים גשמיים וחומריים.
• משמעות הפסוק "ואפו (עשר נשים) לחמכם בתנור אחד": בכדי שהתורה אכן תזין את הנשמה באנרגיה האלוקית שבתוכה, צריך ’לאפות' אותה – כלומר, לגשת ללימוד מתוך בעירה פנימית של אהבה ותשוקה לאלוקות.
• האפייה צריכה להיעשות על ידי "עשר נשים", ומשמעות הדברים היא כפולה: ראשית, יש לבצע את העבודה בכל עשרת כוחות הנפש; ושנית, יש לעשות זאת בגישה שהטוב והתשוקה לאלוקות לא נובעות מכוח עצמי אלא מלמעלה.
• משמעות הפסוק "והשיבו לחמכם במשקל": כשלומדים תורה ב'אפייה', מוצאים בתורה את האלוקות עצמה.
• משמעות הפסוק "ואכלתם ולא תשבעו": כשיהודי לומד תורה במגמה להשביע את הנשמה, הוא לעולם לא שבע ותמיד שוקק בו רעבון פנימי ללמוד עוד ועוד.