בכל שנה, במהלך ארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים אנו עוברים חוויה עזה ומטלטלת של תיקון ותשובה. במשך כל ימי הרחמים והסליחות, "הימים הנוראים", אנו מהרהרים בחטאי העבר, מחפשים דרך לתקן את הדרוש תיקון ועורכים חשיבה מחודשת לקביעת עתיד רוחני טוב יותר לשנה שבפתח.
עם סיומה של תפילת נעילה וסיום הצום, אנו נשאבים, כמו ללא כל הכנה, ובניגוד מוחלט למצב הנפשי בו היינו שרויים עד עתה, לתקופה של פעילות עמוסה ונמרצת, המלווה באווירת חג ושמחה, החל מבניית הסוכה וקניית ארבעת המינים לחג, דרך הישיבה בסוכה וקיום מצוות החג, וכלה בריקודי השמחה עם ספר התורה ב'הקפות' בשמחת תורה.
כיצד יתכן מעבר חד כזה בין האווירה ה'טעונה' שהייתה מנת חלקנו בעשרת ימי תשובה, לעליצות המתפשטת ב'זמן שמחתנו'? מדוע ציוותה התורה לחגוג את חג הסוכות ושמחת תורה דווקא עם סיומם של ימי הסליחות והרחמים? איה המכנה המשותף בין חציו הראשון של חודש תשרי לחציו השני?
במאמר "חסידים ואנשי מעשה", שנאמר על ידי הרבי ביומו השני של חג הסוכות תשי"ט, נגלה את סודה של עבודת יום הכיפורים ומהותה הפנימית של עבודת התשובה, ונבין כיצד משתקפת עבודה זו ב'זמן שמחתנו', בצל האמונה תחת הסכך.
תוכן המאמר:
- בשמחת בית השואבה בחג הסוכות מודגש עניין התשובה. ועל כך נשאלת השאלה: בחג הסוכות עבודת השם היא בשמחה גדולה, ומה שייך אז עניין התשובה.
- הנשמה שלמעלה, לפני ירידתה לגוף הגשמי, נקראת "בת ירושלים": היא כמו 'בת' לקדוש ברוך הוא, והיא עומדת ביראה שלמה ובהתבטלות מוחלטת לאלוקות. הנשמה שלמטה אומרת לנשמה שלמעלה: אמנם אני "שחורה" ונחותה ממך, אך דווקא בשל כך אני "נאווה", יש בי יתרון ויופי שאין בך.
- ה"שחרות" בנשמה היא קיום התורה והמצוות ב"קבלת עול" – ודווקא ההעלם וההסתר מעוררים בנשמה צימאון וביטול לאלוקות ללא גבול – "נאווה". ה'יופי' שנעשה בנשמה על ידי הירידה למטה לא ניכר כל השנה ומתגלה ביום הכיפורים.
- ב'קליפה' יש אחד עשר כוחות – הכוח האחד עשר הוא ה"מקיף", החיות האלוקית שמחיה אותם. גם בקדושה יש אחד עשר כוחות, אך ה"מקיף" איננו נמנה כאחד מהכוחות אלא נעלה מהם. עבודת הקודש ביום הכיפורים היא הקטרת הקטורת, שמורכבת מאחד עשר סממנים – שממנה התיקון והכפרה על החטאים והעבירות, כולל ה"מקיף" של ה'קליפה'. ובעבודת השם: ביום הכיפורים מתבצע תיקון כל הפגמים על ידי התגלות היחידה שבנפש. מה שמתרחש ביום הכיפורים, מתגלה בחג הסוכות. וזו משמעות הפסוק "כאוהלי קידר כיריעות שלמה".
- השמחה הגדולה בחג הסוכות נובעת מעבודת התשובה עילאה.
