השיחה עוסקת בהוצאת שלושה ספרי תורה בשבת פרשת ויקרא שחלה בראש חודש ניסן בשנת תנש"א. הרבי מסביר שמדובר במאורע נדיר, שכן בדרך כלל מוציאים ספר אחד או שניים, ורק בשמחת תורה או בשבת ראש חודש במספר מצומצם של שנים, מוציאים שלושה. למרות נדירותו, מהווה האירוע לימוד והוראה לכל השנה כולה ואף לשנים אחרות.
הרבי מבאר את הסגולה שבפתיחת הארון והוצאת הספרים, על פי הפסוק 'ויהי בנסוע הארון', המשווה את הוצאת ספר התורה לנסיעת ארון הברית במדבר. כשם שהארון היה מיישר דרך ומפזר אויבים, כך הוצאת ספר התורה מעניקה נתינת כח לחיזוק בקדושה ולביטול דברים שליליים. הוצאת שלושה ספרים מוסיפה מימד של 'חזקה' – קביעות ויציבות.
סיכום השיעור:
- המעשה הוא העיקר – הוראות מעשיות הנלמדות מהתזמון הייחודי תופסות מקום מרכזי בתורת הרבי; בשנת תנש"א חל ראש חודש ניסן בשבת, דבר שחייב הוצאת שלושה ספרי תורה – מאורע נדיר המתרחש פעם או פעמיים בעשור.
- שלושה ספרים – הוצאת שלושה ספרים היא מאורע יוצא דופן, שכן בדרך כלל מוציאים ספר אחד או שניים; מספר הספרים המקסימלי – שלושה – מתרחש בשמחת תורה באופן קבוע, ובמספר מצומצם של שנים כשראש חודש ניסן, טבת או אדר חל בשבת.
- אחת בשנה – גם אירועים נדירים בלוח השנה אינם תקפים רק לשעתם; הם מהווים לימוד והוראה ונתינת כח לכל השנה כולה, ואף לשנים אחרות בהן קביעות זו אינה חוזרת.
- פתיחת הארון – הוצאת ספר התורה משולה לנסיעת ארון הברית במדבר, כמובא בפסוק 'ויהי בנסוע הארון'; השכינה השורה על הספר מעוררת נתינת כח ל'קומה ה" – חיזוק הקדושה, ול'ויפוצו אויבך' – ביטול דברים שליליים, והוצאת שלושה ספרים מבטאת 'חזקה'.
- פתיחת הפרנסה – צנצנת המן שנגנזה עם הארון מקשרת את הוצאת הספרים גם לברכה בפרנסה; וכן הקטע 'אב הרחמים' הנאמר בשעת הוצאת הספרים מהווה עת רצון מיוחדת לתפילה על ביטול יצר הרע.
