בשיעור הנוכחי נלמד את פרק טו, המתאר את ברית בין הבתרים. הפרק מחולק לשני חלקים: חלקו הראשון (פסוקים א-ו) עוסקים בהבטחת הזרע, וחלקו השני והעיקרי (פסוקים ז-כא) מתאר את ברית בין הבתרים ואת הבטחת הארץ.
למעשה אלו שני שלבים באותו מחזה, כפי שמבארים המפרשים. בפרק זה נדון באריכות בדברי המפרשים, ולכן גם השיעור מורכב רבות מדבריהם. חלק מהמפרשים הבאנו במסגרת הביאור השוטף, ואת חלקם כפעילות למידה או כעיונים.
כך לדוגמא הבאנו מספר ביאורים בנוגע לדברי ה' 'אל תירא אברם' וכמובן לביאור משמעות ברית בין הבתרים. יש לציין כי בנוגע לפסוק 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה' ביארנו כדברי רש"י, אך הבאנו במדור 'מאחורי הקלעים' הסבר ארוך של הרמב"ן המבאר באופן אחר את המהלך מתחילת הפרק.
תוכן השיעור:
- היחסים בין הקב"ה לאברהם אבינו 'עולים שלב'. הקב"ה משמיע לאברהם דברי הרגעה לאחר מלחמת המלכים, מבטיח לו את הגנתו ומאשרר את כל ההבטחות שהובטחו לו בעבר.
- הדו־שיח בין הקב"ה לאברהם מבטא את חששו של אברהם, שהוא או בניו לא יהיו ראויים להתגשמות ההבטחות, ואת הבטחתו של הקב"ה שהתגשמות זו אינה תלויה בשום תנאי.
- הקב"ה כורת עם אברהם ברית, שתוכנה התאחדות נצחית. בעלי החיים המבותרים מסמלים את עבודת ה' השומרת על הברית, או את הגויים המבקשים להפריע לברית.
- הקב"ה מבשר לאברהם שקיום ההבטחה יתרחש רק לאחר גלות קשה במצרים
