הדרשה מתמקדת בגמרא המפורסמת על רבי זכריה בן אבקולס שענוותנותו החריבה את ביתנו. הבעיה לא הייתה ברבי זכריה אלא בתופעה כללית: כל מי שהיה מעורב בחורבן הרגיש קטן מדי לעצור אותו. גלות היא מצב שבו כל אחד חושב שהמעשה שלו לא מועיל ואינו מוריד. הגאולה, לעומת זאת, היא מצב שבו כל יחיד מבין שהוא "עולם מלא" ושהקב"ה ממתין דווקא לתפילה שלו.
המסר המרכזי: אם אנשים כערכנו הובילו לחורבן, אנשים כערכנו יובילו לגאולה. כל אחד צריך לקחת אחריות ולהבין שדווקא המעשה והתפילה שלו עצומים. זוהי הסיבה שמשה רבנו גדל בארמון פרעה כדי ללמוד מנטליות מלכותית – האמונה שאתה קובע את גורלך.
מהלך הדרשה:
- פתיחה: הגמרא על רבי זכריה בן אבקולס.
- סיפור קמצא ובר קמצא והחורבן.
- הסבר: כולם הרגישו קטנים מדי.
- הגדרת גלות וגאולה.
- רעיון הבעש"ט על ענוה מזיקה.
- משה רבנו וחינוך מלכותי.
- מסר: כל יחיד יכול לחולל את הגאולה.
