הדרשה דנה בהבדל העמוק בין שתי מצוות הזוכות באריכות ימים. הרבי מבאר שמדובר בשני סוגים שונים של אריכות ימים: שילוח הקן, כמצווה רוחנית שבין אדם למקום, מזכה באריכות ימים רוחנית בעולם הבא. לעומת זאת, כיבוד הורים, כמצווה חברתית שמחזירה חיים תחת חיים, מזכה באריכות ימים ממשית בעולם הזה.
העיקרון הוא "השכר כמעין העבודה" – מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל. כיבוד הורים אינו רק הכרת טוב, אלא הכרה שההורים הם שותפי הקב"ה ביצירה. לכן המצווה נצטוותה כבר במרה, לפני מתן תורה, כדי להדגיש שהחובה נובעת מעצם היותם מייצגי השכינה בעולם. המשנה בפאה מונה מצוות חברתיות שמזכות בשכר בעולם הזה, כי הן משפרות את החיים הגשמיים.
מהלך הדרשה:
א. ההבדל בין אריכות הימים בכיבוד הורים ובשילוח הקן.
ב. השכר כמעין העבודה – רוחני או גשמי.
ג. המצוות החברתיות שזוכות בשכר בעולם הזה.
ד. כיבוד הורים כמצווה שבין אדם למקום.
ה. ההורים כשותפי הקב"ה ביצירה.
ו. המשנה בפאה והמצוות החברתיות.
