משה התפלל 515 תפילות לבטל את הגזירה שמנעה ממנו להיכנס לארץ, אך נאמר לו "רב לך" – תפסיק להתפלל. הגאון ממונקאטש מסביר שה' השתיק את משה לא מזלזול, אלא דווקא בגלל כוחן העצום של תפילותיו – עוד תפילה אחת הייתה מבטלת את הגזירה, אך זה לא היה מתאים לתכנית האלוקית.
העיקרון הוא שלכל עניין יש מניין מסוים של תפילות הנדרש, וכל תפילה מתווספת למאגר עד להשלמת המניין. התפילות שלא נענו באותה עת אינן הולכות לאיבוד, אלא נצברות לדורות הבאים או פועלות בעניינים אחרים. זהו גם ההסבר מדוע אנו ממשיכים להתפלל על הגאולה אלפיים שנה – כי כל תפילה מתקרבת למניין הנדרש. המסר הוא שכל תפילה יקרה ופועלת, גם אם איננו רואים את התוצאה מיד.
מהלך הדרשה:
א. תמיהה על השתקת תפילת משה.
ב. 515 תפילות כמניין "ואתחנן".
ג. הקשר לט"ו באב וביטול גזירת מתי מדבר.
ד. ביאור הגאון ממונקאטש: התפילה חזקה מדי.
ה. חשיבות מניין התפילות לכל עניין.
ו. התפילות מצטברות לדורות.
ז. התפילות שלא נענו מועילות למקום אחר.
