השיחה מבארת את הסיבה העמוקה לרציעת אוזנו של עבד עברי המסרב להשתחרר. לכאורה, מדובר באדם אומלל – גנב מרעב או עני שנמכר מדוחק – ומדוע מגיע לו עונש כה משפיל?
התשובה נעוצה בניתוח הבחירה שלו. אדם שגנב באמת מאונס מתבייש במעשהו וסופר את הימים עד שישתחרר. אך אם בתום שש שנים הוא מצהיר "אהבתי את אדוני, לא אצא חופשי" – זה מגלה שמלכתחילה לא היה כאן רק אונס. הסוף מעיד על ההתחלה: הבחירה בעבדות נבעה גם מתכונה רעה ומחוסר ביטחון בה'. מי ששמע בסיני "לא תגנוב" ו"כי לי בני ישראל עבדים" היה צריך לבטוח שה' יספק לו פרנסה. הבחירה בעבדות היא הכחשת ריבונותו של ה'.
ההוראה לימינו: השבת היא המבחן. יהודי שגם ביום המנוחה לא מצליח להתנתק מעסקיו ודאגותיו הגשמיות, מוכיח שכל השבוע הוא "עבד לעבדים". לעומת זאת, מי ששבתו מוקדשת לתורה ולעבודת ה', מראה שגם בימי החול הוא עבד ה' ולא עבד לעולם הזה.
סיכום השיעור:
- עבד נרצע – התורה קובעת שעבד עברי המסרב להשתחרר בתום שש שנים נרצעת אוזנו, אות קלון נצחית בגופו.
- על מה כזה עונש?! – לכאורה קשה להבין מדוע מגיע עונש כה חמור לאדם עני שגנב מרעב או שנמכר מדוחק ועתה רוצה להישאר עם משפחתו.
- למה גנבת? – הבחירה שלא לצאת לחופשי מגלה רטרואקטיבית שהגניבה או המכירה לעבדות לא נבעו רק מאונס, אלא גם מבחירה ומתכונה לא טובה.
- חוסר ביטחון – מי ששמע בהר סיני "לא תגנוב" ו"כי לי בני ישראל עבדים" היה צריך לבטוח שה' יספק לו פרנסה בדרך אחרת, ולא לבחור בעבדות.
- לצאת לחופשי – ההוראה לימינו: יהודי שגם בשבת קודש לא מצליח להתנתק מעסקיו ודאגותיו הגשמיות, מוכיח שכל השבוע הוא "עבד לעבדים" ולא עבד ה'.
