א. שאלה: אם ארון הברית הוא חלק עיקרי מבית המקדש, איך זה שהוא נעדר בסוף ימי הבית הראשון ובכל ימי הבית השני?
ב. הביאור: קריאה מדוקדקת של סיפור גניזת הארון – הכנת מקום הגניזה על ידי שלמה בונה המקדש, והגניזה בפועל על ידי יאשיהו המלך בעת שלום, מבהירה שגניזת הארון איננה 'אילוץ'. היה זה מקום מתוכנן מראש, סוג של מפלס תחתון של קודש הקדשים עצמו, המיועד להנחת הארון בעת צרה. כלומר, הארון היה נוכח במקום המיועד לו בקודש הקדשים גם בימי הבית השני!
ג. המסר: א. תובנה מעודדת: בית המקדש הוא בית נצחי שעומד על תילו במובן מסויים גם כיום. ב. דווקא הירידות והחורבן הם אלו שהפכו את בית המקדש לכזה שאי אפשר להחריב אותו, וכך גם בחיים, המשברים הם הדרך לצמיחה.
