בפני יהודי שמחפש את הדרך להתקרב לקדוש ברוך עומדות שתי דרכים. דרך אחת היא לעבוד בפולמוס ושכנוע: להבין בהוכחות לוגיות שיש אלוקים, שאסור להמרות את פיו וכדאי לקיים את המצוות שהוא נתן. אבל יש "תשובה" עמוקה ומרוממת הרבה יותר, וזו דרך התשובה של החסידות. זו דרך שמחפשת גאולה פנימית – זו תשובה שמוצאת את האלוקות עצמה, את הקדוש ברוך הוא, את מה שמעל ומעבר לטבע האנושי ולמסגרת העולם והחיים בכלל. נכון, צריך לטפל בהתנהגויות, אבל זה רק הפתיח לדבר האמתי, לעבודת השם, לביטול מוחלט לאלוקות, להבאת האלוקות אל תוך המציאות עצמה.
המאמר "לכן אמור" של הרבי, פורס בפנינו את מהותה של התשובה וההתקרבות לקדוש ברוך הוא על פי דרך החסידות, בעזרת ’דרוש' מעורר לב על ארבע הלשונות של גאולה, שעניינה זהה לעניינה של התשובה.
תוכן המאמר:
- בפסוק נאמר: "לכן אמור לבני ישראל אני השם. והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים". הפסוק הזה מכיל את בשורת הגאולה ממצרים, ויש בו ארבע לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי". וצריך להבין: מה משמעות ארבע הפעולות שמובילות מהגלות אל הגאולה המושלמת, ובעיקר – מה משמעות הדברים בעבודת השם של כל אחד?
- הגאולה היא תהליך שמתרחש כתוצאה מעבודת התשובה. ולפי זה, משמעות "ארבע הלשונות של גאולה" בעבודת האדם נמצאת בעבודת התשובה, שגם בה יש ארבעה עניינים ושלבים.
- השלב הראשון של הגאולה הוא "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" – כלומר: להיפטר מהסבל וקושי השעבוד. וכך גם בעבודת התשובה: באלוקות ובקדושה המהות היא חיות, וכשישנה חיות אין משקל למציאות כדבר מכביד. לכן רק העבירות והדברים הנפרדים מאלוקות יוצרים תחושת סבל וכובד משא. וזו מהות השלב הראשוני של התשובה, "סור מרע": לעזוב את העבירות ואת הדברים הנפרדים מאלוקות.
- משמעות עבודת "סור מרע": הנפש האלוקית היא נקודת חיות מופשטת שמהותה היא חיבור לאלוקות, וכל כוחותיה תופסים רק את האלוקות ללא שייכות כלל לגשמיות. והיא יורדת ומתלבשת בנפש הבהמית, מה שגורם לבעיה כפולה: חוסר בכוחות הרוחניים – היא מסוגלת להשיג רק את האלוקות ששייכת לגשמיות; התלבשות בגשמיות – חיבור של הכוחות שלה לגשמיות ולדברים האסורים. ובכל זאת, יהודי מסוגל לשחרר את הנפש האלוקית ולתקן את הבעיה.
- וזאת על ידי התעוררות האהבה המסותרת, שהיא נקודת החיבור לאלוקות שישנה בכל מצב ובכל תנאי; והחדרת התובנה הזו בהבנה והשגה כתפיסת מציאות שלמה שלפיה הגשמיות מצד עצמה היא מוות ורע והעיקר הוא החיות האלוקית שמחיה אותה. זה מעורר את היהודי לרצות להתנתק מהחומריות והגשמיות, ושהחיות האלוקית בעולם תאיר לו.
- השלב השני של הגאולה הרוחנית והתשובה הוא "והצלתי", מלשון הצללה: בקיום המצוות חושפים את האור האלוקי שלמעלה מהעולם והמציאות הגשמית, יחס לגשמיות בצורה של "מקיף".
- השלב השלישי של הגאולה הרוחנית והתשובה הוא "וגאלתי": גאולה היא שחרור מוחלט מהמגבלות, וזה קורה רק על ידי לימוד התורה – כי לימוד התורה מחבר את ההפכים ומחדיר את הבלתי-גבוליות האלוקית בתוך הגבולות של העולם והמציאות הגשמית.
- השלב הרביעי של הגאולה הרוחנית והתשובה הוא "ולקחתי": המהות הפנימית של התורה הוא ששורה בה עצמות האלוקות, ועל ידי לימוד התורה 'לוקחים' את הקדוש ברוך הוא עצמו, כביכול.
