בשיעור הנוכחי נלמד את חלקו השני של פרק יח – פסוקים טז-לג. חלק זה של הפרק עוסק בניסיונותיו של אברהם לעורר רחמים על אנשי סדום ולמנוע את הפיכתה.
בתחילה נפרד אברהם מהאורחים-המלאכים. לאחר מכן אומר ה' – כביכול לעצמו – שלא ראוי להסתיר מאברהם את העתיד על סדום. דרך אגב ממשיך הפסוק ומשבח את אברהם. כהמשך לכך מזכיר הפסוק בקצרה את רשעותם של אנשי סדום. לאחר מכן מפורט המשא ומתן שעורך אברהם, בניסיון לעורר רחמים על אנשי סדום, אך בסופו של דבר נחתם דינם.
יש לציין כי בפסוקים שעד עתה אין כל התייחסות מפורטת לסיבה בגללה החליט ה' להעניש את סדום. עיקר התיאורים על רשעותם מקורם בגמרא ובמדרשים. אמנם בפרק הבא נראה כיצד הפגינו מול בית לוט שהעז להכניס אורחים, אך מלבד זאת אין כל התייחסות מפורשת בתורה.
במסגרת השיעור הקדשנו חלק לביאור חטאה של סדום. לא הארכנו בתיאורים המדרשיים שאין כאן מקומם, אלא הבהרנו בקצרה את חטאיה העיקריים.
תוכן השיעור:
- התורה מספרת על הליווי שהעניק אברהם לאורחיו, ומכאן למדנו שהליווי הוא מרכיב חשוב במצוות הכנסת האורחים כביטוי ליחס של חיבה.
- האורחים ממשיכים אל סדום, כדי להעניש את יושביה. אך תחילה מבקש ה' לשתף את אברהם בתוכניותיו.
- דרך אגב, הקב"ה חושף את סוד יחסיו הקרובים עם אברהם: למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.
- חטאה של סדום – הפיכת רוע הלב והאטימות לסבלו של הזולת לחוק ומשפט. "כופין על מידת סדום" – התורה אינה מתירה לאדם לנצל את זכויותיו החוקיות כדי למנוע תועלת מהזולת.
- אברהם מבקש תחילה להציל את הצדיקים, ובנוסף מתפלל שזכותם תגן גם על הרשעים. תחנוניו של אברהם בעד החוטאים הם ביטוי נאמן של אישיותו הרחומה והמיטיבה. אך מתברר שאין צדיקים בסדום ואברהם מרים ידים.
