המהר"ל מפראג מציע תובנה עמוקה בהבנת הקושי בקריעת ים סוף וחיי נישואין: הקושי האמיתי הוא לגרום למישהו לשנות את טבעו. כשמיליוני אנשים עמדו על שפת הים בצעקות של מצוקה, נדרש הים לעשות את הדבר הכי רחוק מטבעו – להפסיק לזרום ולהפוך ליבשה.
זה היה קשה אפילו לקב"ה, לא מפני שחסר לו כוח חלילה, אלא כי מה יותר קשה משינוי רגילות ואופי? הים נברא לזרום, זו מהותו וייחודו, וכעת הוא נדרש לעצור ולהיות משהו אחר לגמרי.
זהו בדיוק האתגר בחיי נישואין: להיות אמפתי ולהסתכל על העולם מנקודת המבט של הזולת. האמת היא שאין שום דבר טבעי בחיבור בין שני אנשים. כל שני אנשים בעולם הם שונים זה מזה, קל וחומר איש ואישה, וכל שכן בדור האינדיבידואלי שלנו. זה כמו לנסות להכניס שני אגו גדולים לתוך בית קטן.
רעיון זה מסביר תופעה מעניינת: הגמרא אומרת ש"המגרש אשתו ראשונה – מזבח מוריד עליו דמעות". השאלה המתבקשת היא: למה דווקא המזבח? למה לא ארון העדות עם הכרובים, או מנורת הזהב שמסמלת שלום?
התשובה היא שרוב מקרי הגירושין נובעים מהקושי להקריב למען הזולת. המזבח, שכל מהותו היא הקרבה, יודע להעריך את הערך העצום של היכולת לוותר על הרצונות האישיים למען האחר. כמו שאמר מישהו: "כולם רוצים לאהוב, אבל כל אחד מתעקש לעשות זאת בתנאים שלו".
הדבר בא לידי ביטוי בסיפור על זוג שחי חמישים שנה בשלום. כשהגיעו לחגוג יובל נישואין, האישה חשפה סוד: בקופסה שהחביאה ביום חתונתם היו שני סוודרים ומעטפה. "סבתא נתנה לי עצה", סיפרה, "שבכל פעם שאתעצבן עליך, במקום לריב אתחיל לסרוג סוודר. עד שאסיים אתרגע ואוכל לדבר בשפיות".
הבעל התרגש: "וואו, בחמישים שנה סרגת רק שני סוודרים. אני בעל מושלם!" – "ומה במעטפה?" שאל. "אה, זה צ'ק על עשרים אלף דולר מכל הסוודרים שמכרתי…".
הסיפור מדגים את העיקרון החשוב: אהבה אמיתית היא לתת לזולת את מה שהוא רוצה לקבל, לא מה שאנחנו רוצים לתת. או כפי שניסח זאת מישהו: "אהבה היא לתת יותר ממה שאתה מקבל ועדיין להיות בטוח שהרווחת".
האתגר הזה נהיה קשה במיוחד בימינו. שיעור הגירושין הולך ועולה – בישראל מכ-12% בשנות ה-70 לכ-27% כיום, ובארה"ב ואנגליה לכמעט 50%. כלומר, מתוך שתי חתונות – אחת תסתיים בשבר.
אבל דווקא כאן טמון המפתח להצלחה: ההבנה שזוגיות מוצלחת אינה תלויה בהתאמה מושלמת, אלא ביכולת לצאת מהטבע האישי ולראות את העולם דרך עיני השני. כמו הים שהפסיק לזרום כדי להציל את ישראל, כך בני הזוג נדרשים לעתים לעצור את הזרימה הטבעית שלהם ולהיות משהו אחר – למען האחר.
זוהי המשמעות העמוקה של "קשה לזווגם כקריעת ים סוף" – לא הקושי הטכני למצוא בן זוג, אלא האתגר העצום לצאת מהטבע האישי ולפתח אמפתיה אמיתית. אבל כמו שקריעת ים סוף הובילה לשירה הגדולה ביותר, כך גם היכולת להתעלות מעל הטבע האישי מובילה לאהבה ושמחה אמיתיות.
