ביום הראשון של סוכות מתארח בסוכתנו אברהם אבינו, ולצידו הבעש"ט. הכבוד האמיתי לאורח אינו באוכל אלא בהתדמות אליו – ולכן עלינו ללמוד את דרכם.
ייחודו של אברהם הוא בהיותו "אחד" – הראשון והיחיד, שסלל דרך ללא מקור השראה ועמד לבדו מול העולם. אך העיקר הוא באופי פעולתו: בעוד שהצדיקים שלפניו התאפיינו בהתנתקות מן החומר ולכן לא יכלו להשפיע על סביבתם, אברהם הגיע לאמונה דווקא מתוך התבוננות בסדר ובחוכמה שבמחזור השמש והירח.
הבעש"ט המשיך דרך זו כפורץ דרך, ותורת חב"ד הרחיבה אותה – 'שער הייחוד והאמונה' נפתח דווקא בפירוש הבעש"ט על התחדשות הבריאה בכל רגע, ושלילת הסיגופים מבטאת אף היא את תיקון הגוף עצמו.
סיכום השיעור:
- כיבוד קל – הכבוד הגדול ביותר לאורח הוא "כאשר בעל הבית משתדל להתדמות לאורח", ולכן בליל הראשון אנו לומדים על דמותו של אברהם כדי ללכת בדרכיו.
- אחד היה אברהם – אברהם היה הראשון והיחיד שסלל את הדרך לבדו, ולכן ההצטרפות לעם היהודי נקראת עד היום "בבריתו של אברהם אבינו".
- העולם כולו – "על ידי ענייני העולם דווקא, המשיך אברהם אבינו אלוקות בעולם" – הוא הגיע לאמונה מהתבוננות בעולם, ולכן קריאתו הופנתה לכל העולם.
- יש לי כח – "בכל יהודי ישנה בחינת איתן שבו"; "גוי אחד בארץ" – "שגם בעניני ארץ לא יפרדו מאחד האמת", וניתנו לכל אחד הכוחות לכך.
- מייסד החסידות – הבעש"ט, כאברהם, היה פורץ דרך; תורת חב"ד וספר התניא ממשיכים את חידושו על התחדשות הבריאה בכל רגע ועל תיקון הגוף עצמ
