הכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות נשוי. בעוד שבכל הדתות הכומר פרוש מחיי אישות, ביהדות דווקא זה שנכנס למקום הקדוש ביותר חייב להיות נשוי. הסיבה: התורה לא באה להחליף את החיים אלא לקדש אותם. החיים האמיתיים הם בבית, לא בבית הכנסת. הכהן צריך לחשוב כשהוא בקודש הקודשים – מה אעשה מחר? איך אביא את הקדושה הזו הביתה? איך אתייחס לאישה, איך אשמור על טהרה וקדושה בחיי המעשה? זוהי "הכנה אל הקדושה" – היכולת לחיות למטה כמו למעלה.
נקודה נוספת: בגדי הלבן שהכהן לבש – נגנזו ולא שומשו שוב. למה? כי מה שהתאים לשנה שעברה לא יכול להתאים לשנה הזו. הכהן צמח, למד, התפתח – הבגדים "קטנים" עליו. המסר: חייבים לצמוח מדי שנה. והדרך: מעשה אחד טוב, כמו שבראש השנה תוקעים רק שופר אחד.
מהלך הדרשה:
א. הלכה: הכהן הגדול חייב להיות נשוי.
ב. למה? מה לאישה בקודש הקודשים?
ג. לקדש את החיים ולא להחליף אותם.
ד. הכהן צריך לחשוב: מה אעשה מחר?
ה. הקדושה האמיתית היא בבית.
ו. בגדי הלבן חייבים גניזה אחרי השימוש.
ז. למה מה שהתאים לשנה שעברה לא מתאים לשנה הזו?
ח. צמיחה והתפתחות.
