הריח מתואר כהנאה של הנשמה בלבד. זהו החיישן של הנפש, הצינור בין החלק הרוחני שבנו לבין העולם.

מדוע היהדות רואה בגוף הרבה יותר מסתם לבוש לנשמה ומה המשמעות העמוקה של תפיסה זו?