פרשת "נשא" נקראת סמוך לחג מתן תורתנו. השנה, כמו ברוב השנים, היא נקראת בשבת שאחרי מתן תורה ובמיעוט השנים היא נקראת בשבת שקודמת למתן תורה. מה הקשר בין הפרשה הזו לחג השבועות?

הקשר החיצוני בין הפרשה למתן תורה הוא האורך שלה: זו הפרשה הארוכה בתורה – קעו פסוקים (כמו הפרק הארוך בתהלים – קיט – שיש בו קעו פסוקים, וכמו המסכת הארוכה בש"ס – בבא בתרא – שיש בה קעו דפים). יש בכך רמז כי בשבת הראשונה אחרי מתן תורה, אנחנו מבקשים להאריך את השהות אתה והעיסוק בה, כמו חתן "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח".

למה הדבר דומה? פעם הלך ילד עם אביו להשתתף בשמחת חתונה ושאל את האבא מי החתן? את הכלה אפשר לזהות בקלות לפי שמלת הכלה, אבל החתן אינו מיוחד מיתר חבריו וכיצד אפשר לזהותו? אמר האבא לבנו: תמתין לסיום החתונה ותראה מי יוצא עם הכלה הביתה… כך כשיושבים בבית הכנסת בחג השבועות, כולם מכרכרים סביב הכלה – התורה הקדושה, אבל החתן הוא זה שהולך אתה הביתה וממשיך את הדבקות בה כל השנה כולה…

מעבר לכך, יש קשר ספציפי בין הפרשה לחג מתן תורתנו: באמצע הפרשה מובאים פסוקי ברכת הכוהנים, ומעניין לשים לב שגם בכל בוקר אומרים פסוקי ברכת כוהנים אחרי ברכות התורה.

בברכות השחר מברכים שלוש ברכות התורה ומוסיפים קטע מהתורה שבכתב ומהתורה שבעל פה, כדי לצאת ידי לימוד אחרי הברכה. הקטע מהתורה שבעל פה הוא קטע חשוב ממשנה מסכת פאה "דברים שאדם אוכל פירותיהם והקרן קיימת לעולם הבא". המשנה גם מסיימת "ותלמוד תורה כנגד כולם" וברור הקשר לברכה התורה. אבל למה מכל התורה שבכתב, נבחרו דווקא פסוקי ברכת כהנים אחרי ברכות התורה ולא פסוקי בריאת העולם או עשרת הדברות?

בספר שכתב דרשן חסיד בעלז בן דורנו, הרב פנחס פרידמן, מביא הסבר יפה בשם סידור רב עמרם גאון: בברכת כוהנים יש שישים אותיות וכך אומר המדרש כי יש שישים מסכתות בתורה שבעל פה. לכן הבקשה בברכת התורה היא שנזכה ללמוד כל השישים מסכתות, ולאידך מי שלומד כל השישים – זוכה לברכת כהנים. (להעיר מהמובא בספרים כי המילה "גאון" היא בגימטרייה "שישים", על שם מי שלמד כל השישים מסכתות).

מביא שם: "ביאר בסידור רב עמרם גאון, הטעם שבחרו ללמוד ברכת כהנים מיד אחר ברכות התורה, על פי הידוע שישנן ששים מסכתות בתורה שבעל פה, כמבואר במדרש רבה על הפסוק 'שישים המה מְלַכוֹת' – אלו שישים מסכתות של הלכות ובברכת כהנים יש שישים אותיות כנגד שישים מסכתות בתורה שבעל פה, ללמדנו שכל העוסק בשישים מסכתות זוכה להתברך בברכת כהנים".

בכך מובן שבעתיים הקשר בין פרשת נשא לחג מתן תורתנו, משום שבקשתנו בערב מתן תורה היא שנזכה ללמוד כל התורה כולה ולהיות ראויים ומבורכים בברכת כוהנים.

כדי להבין את העומק של הקשר הזה, עלינו להתבונן בעצם הברכה. במדבר ו: "דבר אל אהרן ואל בניו לאמור, כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחנך: יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

הברכה בנויה בסדר עולה משלב לשלב: החלק הראשון הוא שלוש מילים, השני חמש מילים והשלישי שבע מילים. שכן הברכה מטפסת ומתפתחת מברכה גדולה לגדולה יותר:

רש"י מבאר: "'יברכך ה' וישמרך' – שיתברכו נכסיך [שהממון יצמח ויתרבה], ולא יבואו שודדים ליטול ממונך [יישמר לאחר הברכה]. 'יאר ה' פניו אליך' – יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות [ה' יאר פניו לכלל בקשותיך ולא רק בממון]… יישא ה' פניו אליך – יכבוש כעסו [אפילו אם יקרה כעס מלמעלה ולא תהיה ראוי לקבל שפע – ה' יכבוש כעסו וישפיע לך]".

עוד מובא בספרי קבלה כי הכוהנים פורשים כפיהם ופותחים אצבעותיהם, משום שעשר האצבעות מייצגות את עשר הספירות בהן מקיים הקב"ה את העולם ולכן דרך האצבעות יורדת ברכת ה' לעולם.

רבי מנחם הרקאנטי [מראשוני המקובלים באיטליה במאה ה-13] מבאר: "עשר אצבעות שביד האדם רומזים לעשר הספירות האלוקיות… ולכן הכהן מחבר ומייחד העשר ספירות בנושאו עשר אצבעות לרום השמים… וזהו שאמרו חז"ל שאסור להסתכל בכוהן כשפורש ידיו, שהשכינה שורה בין ידיו".

המדרש מלמד אותנו משהו עמוק על הקשר בין ברכת כהנים לתורה. תנחומא פרשתנו ט אומר: "'הנה מטתו שלשלמה שישים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה' (שיר השירים ג,ז) – 'שישים גיבורים' אלו שישים אותיות שבברכת כוהנים, 'כולם אחוזי חרב' – שכל אחד ואחד שמו של הקדוש ברוך הוא נזכר בו: 'יברכך ה", יאר ה", ישא ה"".

במדרש תהלים נאמר כי ברכת הכוהנים היא לא רק ברכת השמירה, אלא הסיבה לעצם קיומו והישרדותו של העולם בזמן גלות והסתר פנים, שהכול מתייבש ומאבד את טעמו. מדרש תהלים ז: "אלהים שופט צדיק – רבן שמעון בן גמליאל אומר מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו סימן קללה ואין טל יורד לברכה וניטל טעם הפירות… רבי שמעון בן אלעזר אומר אף הטהרה בטלה והריח והמעשרות בטלו… וחכמים אומרים הזונות והמכשפים נטלו את כל אלו משחרב בית המקדש, שנאמר 'ואל זועם בכל יום'… ובזכות מה אנו עומדין? בזכות ברכת כהנים".

בכך מתברר הקשר העמוק בין מתן תורה לברכת כהנים. כשם שהתורה היא כח החיים של העולם, כך ברכת כהנים היא הכח שמקיים את העולם בזמן הגלות. ושתיהן קשורות במספר הקדוש שישים – שישים מסכתות תורה שבעל פה ושישים אותיות ברכת כהנים.

יעזור הקב"ה שנזכה ללמוד כל התורה כולה ולהתברך בברכת כהנים, עד שמחת הגאולה האמתית בקרוב ממש.