השיחה מדייקת בשמות הפרשיות: 'מטות' (מקלות) מסמל יציבות ותוקף, ו'מסעי' מסמל עראיות ותנועה. לכאורה אמירת 'חזק' שייך לפרשת 'מטות', אך בפועל ההכרזה נאמרת תמיד בסיום פרשת 'מסעי'.
הביאור: התוקף שבשלוש קיים בשתי דרכים – "מצד העליון", המשכת אור בלי גבול שאינו מתפעל מהמנגד (כפרשת מטות, שעניינה ציווי אלוקי); ו"מצד התחתון", עבודת האדם בהעלאת התחתון לבטל את המנגד ואף להפכו לקדושה (כפרשת מסעי, מסעות בני ישראל). דווקא הדרך השנייה מחוללת שינוי פנימי וקבוע, ולכן 'חזק' שייך ל'מסעי'.
השלימות האמיתית היא בחיבור מטות־מסעי יחד: גם הכח העליון הבלתי מוגבל, וגם ביטול המנגד מלמטה – באופן קבוע ונצחי.
סיכום השיעור:
- חזק וחזקה – בסיום ספר במדבר מכריזים "חזק חזק ונתחזק"; שלוש פעמים יוצרות 'חזקה' – קביעות ותוקף ההופכים שאיפה להתחייבות.
- מבחן החוזק – הרבי מדייק בשמות הפרשיות: 'מטות' (מקלות) מסמל יציבות ותוקף, ו'מסעי' מסמל עראיות ותנועה. לכאורה 'חזק' שייך ל'מטות', אך בפועל ההכרזה נאמרת תמיד בסיום 'מסעי'.
- סוד היום השלישי – המספר אחד מורה על קדושה בלבד, שניים על מחלוקת ומנגד, ושלוש על ניצחון הקדושה גם במצב של ניגוד. ביום השלישי לבריאה נאמר פעמיים "כי טוב", שכן השלישי כולל ומבטל את כח ההתנגדות.
- שתי דרכים – התוקף נוצר בשתי דרכים: "מצד העליון" – אור בלי גבול שאינו מתפעל מהמנגד; "מצד התחתון" – העלאת התחתון לבטל ולהפוך את המנגד לקדושה.
- שילוב כוחות – "חזק" שייך ל'מסעי' (התחתון, ההתמודדות), והשלימות בחיבור מטות־מסעי – שילוב הכח העליון עם ביטול המנגד באופן קבוע ונצחי.
