רקע: בשני הפרקים הקודמים הוצגה המשמעות הקבלית-חסידית של ספירת העומר: לא מדובר בסתם רצף ימים טכני בדרך מיציאת מצרים למתן תורה, אלא אלו ימי הכנה והיטהרות של הכלה לקראת המפגש המרגש עם החתן. לכן ספירת העומר בנויה מרצף של "שביעיות" ימים, כמו ספירת ההיטהרות של האישה, שמורכבת משבעה ימים.
הצורך בהיטהרות כזו לקראת מתן תורה נובע מכך, שהיציאה ממצרים התרחשה בדרך של בריחה וחיפזון ולא לאחר תיקון הדרגתי ופנימי. הקב"ה האיר את מעט הטוב האלוקי שהיה בהם ושלף אותם בבהילות מתוך קליפת מצרים, אבל הרע שנצבר בתוכם במשך 200 שנות גלות בתרבות המצרית לא חלף לשום מקום, הוא רק שכב בפנים והמתין להזדמנות להתפרץ החוצה.
הקב"ה בחר בדרך גאולה כזו, של בריחה בחיפזון, משום שזאת הדרך היחידה לצאת ממצרים. כל עוד נמצא האדם בעמקי הקליפות, לא נכון לנהל אתו שיח של הגבהה ושינוי. השלב הראשון הוא לחבק את מעט הטוב ולברוח אתו ממצרים, ורק לאחר היציאה משם וההתקרבות להר סיני, ניתן להתחיל מסע של שינוי והתעלות פנימי יסודי.
עד כאן תקציר השיעורים הקודמים.
החלקים הבאים בסדרת השיעורים הזו על ספירת העומר, יציגו את מבנה הנפש הפנימי אותו עלינו לברר בספירת העומר, מה שנקרא בלשון הקבלה, "תיקון הספירות" או בלשון אחרת: "בירור המידות". והחלק האחרון בסדרה יציג מדריך מעשי למהפך פנימי מהרע אל הטוב.
מהלך השיעור:
- רקע על המשמעות הקבלית של ספירת העומר.
- הסבר על "הלילה הזה כולנו מקובלים" – הקשר בין ספירת העומר וקבלה.
- שבע המידות הבסיסיות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
- התכללות המידות (7×7) והקשר ל-49 ימי הספירה.
- תהליך בירור וזיכוך המידות מקליפת מצרים לקראת מתן תורה.
- חשיבות תיקון המידות כיסוד לקבלת התורה.
