בשיעור שלפנינו נלמד את חלקו השני של פרק טו (פסוקים יג-לה), המתאר את תוכחת שמואל: בבוא שמואל, יוצא שאול לקראתו ומציין שקיים את דבר ה'. לשאלת שמואל, מתרץ שאול שהעם ביקש להקריב את הבהמות. שמואל מוכיח אותו שבתור המנהיג – היה עליו למנוע זאת, אך שאול מנסה להצטדק. שמואל משווה את הדבר לעבודה זרה, ומודיע שה' מאס את מלכותו. שאול מבקש ממנו שיכבד אותו וישתחווה איתו לה'. אך שמואל פונה ללכת ובדרכו קורע את המעיל כאות לכך שה' קרע את המלכות. רק כאשר שאול מודה בחטאו, נענה שמואל ובנוסף מבקש את אגג והורג אותו. לאחר מכן שמואל ושאול נפרדים, ומאז לא עולה שמואל עוד אל שאול.
בדברי שמואל ישנם פרטים רבים, המבוארים בדברי המפרשים בדרכים שונות. השתדלנו להיצמד להסבר מרכזי אחיד, אך במספר מקומות הבאנו יותר מביאור אחד – במיוחד במקומות בהם ההסברים משלימים זה את זה.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
טעותו של שאול; ביאור ההשוואה לעבודה זרה; קריעת המעיל; התוצאה מעיכוב הריגת אגג; פגם שאול בפנימיות ותיקונו בידי דוד ומרדכי.
סיכום השיעור:
- שמואל יוצא לקראת שאול וכשהם נפגשים מברך אותו שאול ומציין בשמחה כי קיים את דבר ה'. שמואל מבקש להבין מהו קול הצאן והבקר, ושאול מתרץ שהעם ביקש להקריבם.
- שמואל מוכיח את שאול על חטאו, ומבאר שבתור המנהיג – היה עליו למנוע זאת. אך שאול מנסה בכל זאת לענות שאכן קיים את ציווי ה'.
- שמואל ממשיך להוכיח את שאול ומסביר שה' לא מבקש קרבנות, אלא הקשבה לקולו. הוא משווה את מעשי שאול לעבודה זרה, ומודיע לו שה' מאס את מלכותו.
- שאול מודה שחטא בכך ששמע לעם ומבקש משאול שיכבד אותו וישתחווה איתו לה'. שמואל מסרב ופונה ללכת. בדרכו הוא קורע את המעיל כאות לכך שה' קרע את המלכות משאול.
- שאול מודה שוב בחטאו ומבקש ששמואל יכבדו. שמואל נענה ובנוסף מבקש את אגג והורג אותו. לאחר מכן שמואל ושאול נפרדים, ומאז לא עולה שמואל עוד אל שאול.
